כל הקלישאות נכונות, כולל זאת שאומרת אין שני לרושם ראשוני. קבלו 25 אלבומי בכורה מדהימים מופתיים שקרעו את מבחן הזמן ושמו את האמנים שיצרו אותם על המפה!
The Strokes – Is This It?
אחרי הטירוף של הגראנג' והבריט-פופ, לקראת סוף שנות ה-90, נכנס הרוק לתרדמת עמוקה שהגיעה לקיצה רק ב-2001 עם ההתפרצות המחודשת של רוק הגראז'ים בהנהגתם של הסטרוקס.
עם מעילי עור, ג'ינסים צמודים וטקסטים על חרמנות נעורית, החזירו ג'וליאן קזבלנקס והסטרוקס את הרוק למרכז הבמה והשפיעו על דור חדש אל אמנים כמו ארקטיק מאנקיז, הקילרס, קינג אוף ליאון ועוד.
Elvis Presley – Elvis Presley
אלבום הבכורה של אלביס פרסלי הוא הרבה יותר מסתם עוד אלבום משובח, זוהי נקודת ציון היסטורית של ממש בהתפתחות המוזיקה הפופולרית. זהו אלבום הרוק הראשון שהגיע לראשי המצעדים, הראשון שמכר למעלה ממיליון עותקים והוא ללא ספק אחד מהרגעים המכוננים שהביאו את הרוקנ'רול למיינסטרים.
אבל כמובן שמעבר לערך ההיסטוריה שלו, אלבומו המלא הראשון של "מלך הרוקנ'רול", פשוט מפוצץ בשירים טובים ובמוזיקה מלאת נשמה וגרוב שמוכיחה שגם אחרי כל כך הרבה זמן כשזה מגיע לרוקנ'רול, אין עוד מלבדו.
Guns N' Roses – Appetite For Destruction
בין כל להקות הרוק והמטאל המצועצעות של שנות ה-80, גאנז אנד רוזס בלטו כמי שנתנו בראש בלי התנצלויות ובלי להתקלח יותר מדי. בעידן של בון ג'ובי, פויזן, ואן היילן ואחרות, המוזיקה הבלתי מתפשרת של 'השושנים' הייתה הדבר הכי מלא חיים וטירוף שקיבלנו בעשור הזה.
החיבור בין הכריזמה הבלתי נגמרת של אקסל לגיטרה של סלאש, יצרה את אלבום הבכורה הנמכר של העשור ואת אחד המשפיעים בתולדות הרוק הכבד.
Arctic Monkeys – Whatever People Say That's What I'm Not
אלבום הבכורה של ארקטיק מאנקיז הוא חתיכת תצוגת תכלית של רוק בריטי בועט, שנון, צעיר וחצוף שמוכיח שיש חיים אחרי אואזיס והליברטינז. Whatever People Say הוא לא אלבום קונספט אבל התכנים בו סובבים סביב הברים והרחובות הצדדיים של אנגליה על שלל טיפוסיה המפוקפקים והמגניבים כאחד.
זה מן אלבום כזה שמלא רוח נעורית שעושה לך חשק עז לחזור לגיל 16, לתפוס גיטרה ולהתקרחן על החיים שלך. לא יאמן שאלכס טרנר היה פחות מבן 18 כשהוא כתב חלק מהטקסטים באלבום הזה. קלאסיקה.
The Stone Roses – The Stone Roses
בשנת 2000, מגזין המוזיקה המפורסם, ה-NME, בחר באלבום הבכורה של הסטון רוזס, The Stone Roses, לאלבום הבריטי הטוב ביותר בכל הזמנים. לא הרולינג סטונס, לא אואזיס, לא הביטלס, The Stone Roses הוא האלבום הבריטי הטוב ביותר בהיסטוריה. ואם אתם חושבים ש-NME השתגעו או שהם חריגים, אין לכם מושג עד כמה אתם טועים.
אלבום הבכורה של הלהקה (והיחיד שבאמת חשוב ברפרטואר שלה הכולל בסך הכל 2 אלבומים) הוא אחד האהובים בהיסטוריה הבריטית ואחד החשובים שבהם.
The Stone Roses מציג שילוב מושלם בין מוזיקת האינדי הבריטית של שנות ה-80 וסצנת "מאדצ'סטר" יחד עם תרבות הרייבים וה-LSD שלימים תכונה "קיץ האהבה השני". הלכה למעשה כמעט כל הופעה של הלהקה הסתיימה ברייב מטורף של ריקודים וסמים אל תוך הלילה. ;פריצת הגבולות המוזיקליים והגישה "העצמאית" האלטרנטיבית, הניחה את הבסיס למה שיהפוך בעתיד להיות הבריט-פופ.
The Doors – The Doors
לא רק שאלבום הבכורה של 'הדלתות' מתהדר בטקסטים המורכבים והאמנותיים של ג'ים מוריסון שהוכיחו שגם רוק יכול לגלם בתוכו מסרים עמוקים, גם מוזיקלית מדובר באלבום פורץ דרך. ריי מנזרק, רובי קריגר, וג'ון דנסמור מתחו את גבולות הרוק של התקופה לקצה ואימצו (יש היאמרו אף המציאו) את הרוק הפסיכדלי.
קלידי 'הפנדר רודס' של מנזרק יחד עם קולו המיוסר והטקסטים המופלאים של מוריסון היו מפגן יכולת של להקה חד פעמית שעד היום נחשבת לאחת הגדולות בתולדות הרוק ולגמרי בצדק.
רק לחשוב על שירים כמו Light My Fire, Alabama Song, Break On Through The End מאוגדים בתוך אלבום זה מספיק בשביל להגדיר אותו כאחד הגדולים בהיסטוריה.
Arcade Fire- Funeral
צריך הרבה אומץ בשביל לקרוא לאלבום הבכורה שלך "הלוויה" אבל זה בדיוק מה שעשו ארקייד פייר. רבים מקרוביהם ובני משפחתם של חברי הלהקה הלכו לעולמם בזמן עבודתם המוזיקלית המשותפת ולכן זה היה בלתי נמנע שתחושת המוות תחלחל גם לאלבום הראשון של ההרכב הקנדי.
אווירת הנכאים הקשה אך המלטפת התחברה בצורה נפלאה לאינדי-רוק ולכלי המיתר הקלאסיים שיחד יצרו את אחד מאלבומי הבכורה המרגשים, העצובים והאמיצים שנוצרו אי פעם.
Oasis – Definitely Maybe
מי היה מאמין ששני אחים מובטלים ואלכוהוליסטים בני 20 פלוס ממנצ'סטר יהיו חתומים על אחת המהפכות המוזיקליות הגדולות ביותר בהיסטוריה של האי הבריטי. אבל זה בדיוק מה שקרה עם ליאם ונואל גאלאגר כאשר הקימו את אואזיס (ליאם הקים, נואל הצטרף אל תכנסו לזה).
אלבום הבכורה של הלהקה, Definitely Maybe מ- 1994, הפך בין לילה את האחים גאלאגר לכוכבי על ואת ה'בריט-פופ' לז'אנר הכי חם על הפלנטה. עם שירים על הרצון לברוח משגרת החיים האפורה אל הנחמה הנמצאת בסיגריות, באלכוהול ובחלומות על תהילה, ביטאו אואזיס טוב יותר מכל להקה אחרת באותה התקופה את קולו של מעמד הפועלים שכורע תחת העומס וחולם על מציאות אחרת.
תוסיפו לכך את טונות הכריזמה של ליאם ואת היכולת המופלאה של נואל לכתוב שירי פופ-רוק מושלמים והרי לכם קלאסיקה שרק הולכת ומשתבחת עם השנים.
Jeff Buckley – Grace
המחשבה הראשונה שקפוצת לראש כשמסיימים לשמוע את Grace, אלבום הבכורה של ג'ף באקלי, היא כמה חבל ובלתי נתפס היא העובדה שלא נשמע עוד מהמוזיקאי הכל כך מוכשר הזה.
כמו אלבומי הבכורה של The Velvet Underground או Bob Dylan, גם Grace היא יצירה חד פעמית שהשפיעה על דורות של אמנים ומבצעים החל מתום יורק ועד אסף אבידן. זהו אלבום מלא רגש ועצמות שקשה לשפוט במילים כך שכל מה שנותר הוא שוב, להצטער על כך שלא נזכה לעוד מבאקלי.
The Sex Pistols – Nevermind the Bollocks Here's the Sex Pistols
אז נכון, הראמונס היו יותר מגניבים והקלאש יותר מתוחכמים, אבל הסקס פיסטולס גילמו בצורה הטהורה ביותר את הגישה של הפאנק. ה- DIY, הסטייל (או חוסר הסטייל), אי היכולת לנגן (נשבע לכם) וההתרסה הבוטה נגד התרבות והפוליטיקה הבריטית, כל אלה התגבשו לתוך אלבום בכורה שזעזעה את הממלכה הבריטית.
פחות בגלל המוזיקה, יותר בגלל הבלאגן, Nevermind the Bollocks הוא אלבום של זעם נעורים וכעס אנטי ממסדי טהור שהפך בין לילה לסנסציה בקרב בני הנוער הבריטיים ושינה לגמרי את יחסי הגומלין בין רוק לתרבות ולחברה.
Pet Shop Boys- Please
גם קריירה מפלצתית שנפרשת על פני למעלה מ- 40 שנה מתחילה מאלבום בכורה אחד.אז נכון, יש לפט שופ בויז האלמותיים אלבומים טובים יותר אבל בשנות השמונים העליזות, ניל טננט וכריס לאו הציגו פופ שונה שהכיל מסרים מחאתיים, פוליטיים וחברתיים והכל התחיל כבר מאלבום הבכורה שלהם.
אגב, הצמד הבריטי קרא לאלבום "בבקשה" כי הם חשבו שזה יהיה מצחיק שאנשים יכנסו לחנות התקליטים ויבקשה את האלבום החדש של פט שופ בויז "בבקשה". כן, הומור זה לא בהכרח הצד החזק שלהם.
מאסטרפיס בבקשה: Please של פט שופ בויז ביקורת אלבום>>
Lady Gaga- The Fame
לא משנה אם אהבתם או שנאתם את אלבום הבכורה של ליידי גאגא, אבל דבר אחד בטוח, בקיץ 2008 בלתי אפשר היה להתעלם ממנו.
עם עליית הרשתות החברתיות ועידן הדיגיטל, ליידי גאגא ידעה להשתמש במדיה בצורה מושלמת כשהפכה את עצמה למותג בזכות אטיטוד ייחודי, תלבושות משוגעות ומוזיקה קליטה להחריד כפי שהתפוצצה כבר עם אלבום הבכורה שלה שבאופן אירוני (או שלא?) הביא לה תהילת עולם.
Billie Eilish- When We All Fall Asleep, Where Do We Go
על התפר שבין העשור השני לשלישי של שנות ה- 2000, התפוצצה בילי אייליש כמו מטאור על העולם בזכות אלבום הבכורה הלא פחות ממופתי שלה.
עם מעריצים כמו דייב גרוהל ות'ום יורק, הפקה ביתית אך מהודקת ושירים על חרדות ו'קסנקס', אייליש הפכה לפסקול של כל נערה מתבגרת כמעט בין לילה.
סופרגירל: בילי אייליש- When We All Fall Asleep, Where Do We Go ביקורת אלבום>>
Olivia Rodrigo- Sour
עם כל הכבוד לבילי, שנתיים אחריה כוכבת נוספת באזורי החיוג שלה, שחררה אלבום בכורה לא פחות מרשים. בגיל 17 בלבד שחררה רודריגו את אחד האלבומים הכי מעניינים וכנים (אבל על אמת) שעוסקים בהתבגרות בעידן הנוכחי.
הבלבול, האהבה הראשונה, רישיון הנהיגה, החרדות, הכל מתנקז אל תוך יצירה באמת נפלאה שאף מצליחה בכישרון רב להכיל ספקטרום רחב של ז'אנרים. בקיצור, תקשיבו לי ותקשיבו לאוליביה רודריגו.
חמוץ מתוק: אוליביה רודריגו- Sour ביקורת אלבום>>
Pearl Jam- Ten
עם כל הכבוד ל- Nevermind, קל לשכוח שהוא היה אלבומם השני של נירוונה ולכן Ten של פרל ג'אם הוא בעיני אלבום הבכורה הגדול ביותר של סצנת הגראנג'.
עם המנוני רוק נצחיים, כריזמה מטורפת ואחד מהקולות הגדולים ביותר בהיסטוריה של הרוק, Ten הוא אלבום בוכרה מושלם שייצג דור של שלם של אאוטסיידרים.
Counting Crows- August and Everything After
אלבום הבכורה של קאונטינג קרואוז האהובים, הוא בקלות האלבום הכי מרגש ברשימה. בזכות הטקסטים החשופים להפחיד של הסולן, אדם דוריץ, "אוגוסט" הוא אלבום שחודר עמוק אל תוך הנשמה ולא משחרר בקלות.
זהו אלבום של מסע פיזי ונפשי שמעטות היצירות שמצליחות להתחרות באמוציות שהוא מצליח לייצר. גם היום עם כל האהבה אליו, הוא עדיין לא מספיק מוערך.
כל מה שלמדתי על אהבה: August and Everything After ביקורת אלבום>>
Portishead- Dummy
האלבום החלוצי שהציג את הטריפ הופ של בריסטול לעולם הוא ללא ספק אחת מיצירות הבכורה המפתיעות והאיכותיות ביותר שידע עולם המוזיקה.
עם קולה המהפנט של בת' גיבונס המתובל בצלילים העגמומיים והאפלים שרקח עבורה, ג'ף ברואו, יוצרים יחד הצמד אלבום ייחודי וקסום עם סטייל כמעט חדש שבאמת קשה לעמוד בפניו.
Joy Division- Unknown Pleasures
אם לדיכאון היה קול, הוא כנראה היה קולו של איאן קרטיס, האיש והאגדה שתלה את עצמו בגיל 23 בלבד. אלבום הבכורה שלו יחד עם ג'וי דוויז'ן היה פורץ דרך וממבשרי הפוסט-פאנק האינטרוספקטיבי והקודר.
עם שירים כמו Disorder, New Dawn Fades, Shadowplay, She's Lost Control ואחרים, Unknown Pleasures ישפיע על דורות של אמנים וישים את מנצ'סטר בחזית מוזיקת האינדי הבריטית.
The Smiths- The Smiths
ואם כבר אינדי בריטי ממנצ'סטר, אי אפשר שלא להזכיג את אלבום הבכורה של הסמית'ס. הוא אולי לא מכיל את הלהיטים הגדולים והמוכרים ביותר שלהם אבל הוא בהחלט מניח את היסודות עבור אחת הקריירות הקצרות אך המשפיעות בתולדות המוזיקה.
כבר בשניות הפתיחה של Reel Around the Fountain המופתי אפשר להבין שהסמית'ס היא לא "עוד" להקה אלא הרכב ששם את הלב שלו על השולחן וכמה שזה כואב ככה זה גם יפה.
The Jimi Hendrix Experience- Are You Experienced
כמו פצצה מתקתקת, ככה התפוצץ הכישרון של ג'ימי הנדריקס באלבום הבכורה שלו. תחשבו על זה שניה, אין בן אדם אחד שהחזיק גיטרה חשמלית בחייו ולא האזין לאלבום הזה, עכשיו תנו לזה לשקוע רגע.
המוזיקה המחשמלת (ליטרלי) שבוקעת מהאלבום הזה התאימה כמו כפפה ליד לקיץ האהבה של 1967 שהובל על ידי התנועה ההיפית שמיהרה לחבק לחיקה את הנדריקס.
מדהים שכישרון כזה חד פעמי הלך מאיתנו בגיל 27 בלבד. תחשבו כמה עוד ריפים מושלמים של גיטרה נמנעו מאיתנו.
The Velvet Underground- The Velvet Underground and Nico
אלבום האלטרנטיב הראשון בהיסטוריה, האלבום שכל מי שקנה אותו הקים להקה, פורץ דרך ומרתק, אלה רק חלק מהסופרלטיבים שנשפכו על אלבום הבכורה של הוולווט אנדרגראונד.
גם מי שלא מתעלף ממנו, לא יכול להתכחש לאימפקט התרבותי שלו. החל מעטיפת הבננה האייקונית, דרך הטקסטים החתרניים ועד לסאונד המחוספס והריפטטיבי, The Velvet Underground הוא מפץ שממשיך להשפיע עד היום.
Daft Punk- Homework
מי האמין שאחד ההרכבים הכי חשובים של המוזיקה האלקטרונית בשנות ה- 90 ובכלל החל את דרכו כלהקת פאנק?
מזל שמהר מאוד הבינו תומא בנגלטר וגי-מנואל דה הומם-קריסטו שזה פחות הפורטה שלהם שלהם ועברו למוזיקה אלקטרונית שתשלב אלמנטיים קלאסיים של דיסקו וסינת'פופ עם האוס וטכנו כמו שמוצג באופן מעלף באלבום הבכורה המופתי שלהם, Homework.
Patti Smith- Horses
כמו הרבה אלבומים ברשימה הזאת, גם אלבום הבכורה של פטי סמית' השפיע למרחקים ארוכים ועל ספקטרום ענק של להקות החל מאר.אי.אם ועד מוריסי.
סמית' סיפרה כי היא הקליטה את האלבום כניסיון להציל את הרוק מלהקות הגלאם רוק ורוק האציטדיונים ששלטו באותה תקפו ואיבדו את הקשר לחתרונותו האמנותית של הז'אנר. זהו אחד מאלבומי הפאנק הראשונים וללא ספק כאמור, אחד המשפיעים ביותר.
The Killers- Hot Fuss
לרגע אחד בקיץ של 2004 היה נדמה שהקילרס הולכים להיות הדבר הגדול הבא אבל למרות שזה לא בדיוק התממש, אלבום הבכורה שלהם, Hot Fuss, הוא בהחלט ניצחון מרשים.
עם פזמונים ממכרים, ריפים נהדרים וקולו המהדהד למרחקים של ברנדון פלאוורס, מדובר ביצירה שמופקת נהדר, מלאת אנרגיות וכזאת שמצליחה להשמע רעננה עד היום.
The Libertines- Up the Bracket
בין אואזיס לארקטיק מאנקיז, היו אלה פיט דוהרטי ו'הליברטינס' שדאגו לשמר את האינדי הבריטי והבועט בחיים.
עם שירים על סמים, אלכוהול ואסקפיזם מהמציאות האפורה של מעמד הפועלים הבריטי, הליברטינס הציגו יצירה שמצד אחד נשענת על כתפי ענקים אך עדיין מצליחה להיות רלוונטית בפני עצמה.
רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!
מועדון תרבות 