סופרגירל: בילי אייליש- When We All Fall Asleep, Where Do We Go ביקורת אלבום

אם עדיין לא שמעתם את השם בילי אייליש כנראה שהביקור שלכם בפלנטה אחרת התארך או שפשוט חציתם את גיל שלושים. אחרי באז אינסופי והייפ שלא היה מבייש קאמבק של הביטלס, אלבום הבכורה של הנערה הכי מדוברת בעולם סוף סוף כאן. 

ציון המועדון: ★★★★☆

עוד לפני שהוציאה אלבום אחד, ובגיל 17 בלבד, בילי אייליש היא השם הכי חם בעולם המוזיקה. מעריצי פופ, היפסטרים וחובבי אינדי, כולם מחכים לאלבום הראשון המלא שלה בתקווה שתממש את ההבטחה הגלומה בה. למי שלא מעודכן, הנה תקציר הפרקים הקודמים בקריירה הקצרצרה של אייליש. 

בילי אייליש (או אם אתם ממש מתעקשים אז: בילי אייליש פיירט ביירד אוקונל) נולדה ב- 2001 בלוס אנג'לס למשפחה מוזיקלית שעסקה בשלל תחומי הבידור. היא זכתה לחינוך ביתי ובגיל 8 הצטרפה למקהלת הילדים העירונית.

בסביבות גיל 11 היא החלה לגבש לעצמה זהות מוזיקלית והתחילה לכתוב ולהלחין. את ההשראה שאבה רבות מאחיה, פיניאס אוקונל, הגדול ממנה בארבע שנים, שכבר הייתה לו להקה וניסיון בכתיבה, הלחנה והפקה. באופן הכי טבעי בעולם החלו השניים לעבוד יחד.

התפנית הגיעה ב- 2015 כאשר שיר שכתב פיניאס בשם Ocean Eyes, תחילה עבור הלהקה שלו, הפך בסופו של דבר לשיתוף פעולה עם אחותו. אייליש שחררה לעולם את השיר שהפיק לה אחיה דרך הרשתות החברתיות והחלה לצבור לעצמה עוקבים, מאזינים ושם. מהר מאוד תפס Ocean Eyes והפנה לזמרת הצעירה המון תשומת לב. בינואר 2017 יצא הסינגל על גבי EP עם 4 גרסאות רמיקס שהפך לסוג של היסטריה ברשת עם מיליוני השמעות בספוטיפיי ומחמאות מטורפות מכל עבר.

רוכבת על גלי ההייפ המשיכה אייליש להקליט ולשחרר שירים כאשר עיתונאי מוזיקה ובלוגרים מתחרים ביניהם מי יעוף עליה הכי הרבה. אפילו דייב גרוהל השווה את האימפקט שלה על הנוער של היום לזה של נירוונה.

באנר מועדון תרבות

באוגוסט 2017 יצא EP הבכורה הראשון שלה שהכיל 9 שירים וזכה לביקורות מטורפות ששמורות רק לכוכבים הנוצצים באמת. מלבד הרשתות החברתיות בהן צברה מומנטום עצום, השירים של אייליש כיכבו גם בטלוויזיה בעונה השניה של 13 Reasons Why וב- Shadowhunter.

ואם זה לא הספיק לכם בשביל להבין את עצמת הבאז הפסיכית סביב הילדה הסופר מוכשרת הזאת, אז לאלבום הבכורה שלה שיצא ממש עכשיו, היו 800,000 הזמנות מראש (Pre-saves) בשירות אפל מיוזיק, יותר מלכל אלבום אחר בהיסטוריה. זה לא טרנד, זה צונאמי שרגילים לקבל רק אמנים בסדר גודל של ביונסה, ריהאנה, ברוס ספרינגסטין ושות'. פסיכי!

ועכשיו אחרי כל הבאז, ההייפ והררי הציפיות, יצא אלבום הבכורה המלא והרשמי של בילי אייליש, ?When We All Fall Asleep, Where Do We Go האם הוא עומד בציפיות הבלתי אפשריות? כן ובכבוד. האם הוא הוא פורץ דרך או גיים צ'יינג'ינג, כפי שכתבו עליו ב- NME? אני לא חושב.

14 קטעים יש באלבום הבכורה של בילי אייליש. 14 קטעים שנעים בין אינדי פופ נעים ומחמם, אלקטרו פופ ואר נ' בי עם בסים דומיננטיים שמצליחים להרטיט את הבטן והלב. למרות הסאונד המדויק והמופק להפליא, האלבום מצליח לשמור על תחושה אינטימית, כאילו ההקלטות התקיימו בחדר השינה בבית הוריהם של בילי ואחיה. גישת ה- DIY לצד האותנטיות שמגיעים מעולם האינדי, מקנים ליצירה הזאת ארומה של איכות לא מתפשרת. 

האמת היא של- ?When We All Fall Asleep, Where Do We Go לוקח קצת זמן להתניע. השירים הראשונים בו, יפים ככל שיהיו, נשמעים מעט אנטי קליימטים, בטח ביחס להררי הציפיות. רק ב- You Should See Me With a Crown האדיר, האלבום מקבל את זריקת האנרגיה שמעיפה אותו קדימה.

ומשם זה רק הולך ומשתבח. All the Good Girls Go to Hell, נשמע כמו השיר שאיימי ויינהאוס מעולם לא הספיקה להקליט, Wish You Were Gay שנכתב על בחור ששבר לאייליש את הלב, היא פיסת פופ אקוסטי קסומה ו- When the Party's Over הוא פשוט אחד השירים הכי יפים שנכתבו בשנים האחרונות. קלסיקה מודרנית. 

אייליש לא מפחדת כבר באלבום הבכורה שלה לחקור טריטוריות מוזיקליות שונות ומשונות שלא מתכתבות ולא נכנעות למה ש"טרנדי". כך למשל קשה מאוד להגדיר את 8 הנפלא או את My Strange Addiction המוזר בקטע טוב. גם Bury a Friend האדיר, מזכיר לכל כך הרבה אמנים, אבל איכשהו מצליח להישמע כמו שום דבר ששמעתי בעבר. פשוט להוריד את הכובע ולקנא. 

לקראת סוף האלבום אייליש מורידה הילוך ובתמורה אנחנו מקבלים 2 בלדות נפלאות בדמות Listen Before I Go שמרפרף ללנה דל ריי (אחת ההשפעות המוזיקליות על אייליש) ואת I Love You היפה עד כדי כאב. על 2 הדקות האחרונות של Goodbye היה אפשר לוותר.

באנר מועדון תרבות

מעבר לשאלה: האם האלבום של בילי אייליש טוב או לא, הדבר החשוב באמת הוא האמירה שלו. אמירה שבוקעת מאלבום בכורה של ילדה בת 17 שמוכיחה שאפשר לעשות פופ אחר, שונה ומאתגר ושלגמרי שווה "להסתכן" ולשחות נגד הזרם. ההצלחה של אייליש אף מוכיחה שאנחנו, כצרכני מוזיקה, לא ויתרנו על אמנים שמסוגלים לאתגר אותנו.

האומץ של אייליש לבחור בנתיב שונה במקום להתפשר על מה ששמענו כבר מיליון פעמים, מוכיח שמדובר כאן ביוצרת אמיתית. למרות גילה, אייליש מצליחה לעשות בית ספר לכולם ולא בעזרת תמונות פרובוקטיביות באינסטגרם או קליפים חסרי משמעות ביו טיוב, אלא בעזרת נבירה עמוקה בנשמתה וברדיפה אחרי האמת האמנותית והפנימית שלה. זה מה שהופך אותה לסמל וזה מה שהופך את השיח סביבה לחשוב באמת.

אם אייליש תמשיך באותה גישה, ואני לא רואה סיבה שלא, היא תהיה מסוג האמנים הללו שהילדים שלכם ישאלו אתכם איפה הייתם כשיצא אלבום הבכורה שלה.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

735219854_640

 

באנר מועדון תרבות

מחשבה אחת על “סופרגירל: בילי אייליש- When We All Fall Asleep, Where Do We Go ביקורת אלבום

  1. פינגבק: 50 אלבומי העשור של מועדון תרבות (2010-2019) | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s