מכת בכורות- עשרת אלבומי הבכורה הגדולים ביותר

לכבוד חג הפסח וכשירות לציבור, המועדון גאה להציג, 10 אלבומי בכורה מופתיים שקרעו את מבחן הזמן ושמו את האמנים שיצרו אותם על המפה!

The Strokes – Is This It? – 2001

אחרי הטירוף של הגראנג' והבריט-פופ, לקראת סוף שנות ה-90, נכנס הרוק לתרדמת עמוקה שהגיעה לקיצה רק ב-2001 עם ההתפרצות המחודשת של רוק הגראז'ים בהנהגתם של הסטרוקס. עם מעילי עור, ג'ינסים צמודים וטקסטים על חרמנות נעורית, החזירו ג'וליאן קזבלנקס והסטרוקס את הרוק למרכז הבמה והשפיעו על דור חדש אל אמנים כמו ארקטיק מאנקיז, הקילרס, קינג אוף ליאון ועוד.

Elvis Presley – Elvis Presley – 1956

אלבום הבכורה של של אלביס פרסלי הוא הרבה יותר מסתם עוד אלבום משובח, זוהי נקודת ציון היסטורית של ממש בהתפתחות המוזיקה הפופולרית. זהו אלבום הרוק הראשון שהגיע לראשי המצעדים, הראשון שמכר למעלה ממיליון עותקים והוא ללא ספק אחד מהרגעים המכוננים שהביאו את הרוקנ'רול למיינסטרים.

אבל כמובן שמעבר לערך ההיסטוריה שלו, אלבומו המלא הראשון של "מלך הרוקנ'רול", פשוט מפוצץ בשירים טובים ובמוזיקה מלאת נשמה וגרוב שמוכיחה שגם אחרי כל כך הרבה זמן כשזה מגיע לרוקנ'רול, אין עוד מלבדו.

Guns N' Roses – Appetite For Destruction – 1987

בין כל להקות הרוק והמטאל המצועצעות של שנות ה-80, גאנז אנד רוזס בלטו כמי שנתנו בראש בלי התנצלויות ובלי להתקלח יותר מדי. בעידן הבון ג'ובי, פויזן, ואן היילן ואחרות, המוזיקה והבלתי מתפשרת של 'השושנים' הייתה הדבר הכי מלא חיים וטירוף שקיבלנו בעשור הזה. החיבור בין הכריזמה הבלתי נגמרת של אקסל לגיטרה של סלאש, יצרה את אלבום הבכורה הנמכר של העשור ואת אחד המשפיעים בתולדות הרוק הכבד.

Arctic Monkeys – Whatever People Say That's What I'm Not – 2006

אלבום הבכורה של ארקטיק מאנקיז הוא חתיכת תצוגת תכלית של רוק בריטי בועט, שנון, צעיר וחצוף שמוכיח שיש חיים אחרי אואזיס והליברטינז. Whatever People Say הוא לא אלבום קונספט אבל התכנים בו סובבים את הברים והרחובות הצדדיים של אנגליה על שלל טיפוסיה המפוקפקים והמגניבים כאחד. זה מן אלבום כזה שמלא רוח נעורית שעושה לך חשק עז לחזור לגיל 16, לתפוס גיטרה ולהתקרחן על החיים שלך. וגם, פשוט לא יאמן שאלכס טרנר היה פחות מבן 18 כשהוא כתב חלק מהטקסטים באלבום הזה. פשוט נהדר.

לא תפרגנו בלייק? תוצאת תמונה עבור ‪SMALL FACEBOOK ICON‬‏

The Stone Roses – The Stone Roses – 1989

בשנת 2000, מגזין המוזיקה המפורסם, ה-NME, בחר באלבום הבכורה של הסטון רוזס לאלבום הבריטי הטוב ביותר בכל הזמנים. לא הרולינג סטונס, לא אואזיס, לא הביטלס, The Stone Roses הוא האלבום הבריטי הטוב ביותר בהיסטוריה. ואם אתם חושבים ש-NME השתגעו או שהם חריגים, אין לכם מושג עד כמה אתם טועים. אלבום הבכורה של הלהקה (והיחיד שבאמת חשוב ברפרטואר שלה הכולל בסך הכל 2 אלבומים) הוא אחד האלבומים האהובים בהיסטוריה הבריטית ואחד החשובים שבהם.

The Stone Roses מציג שילוב מושלם בין מוזיקת האינדי הבריטית של שנות ה-80 וסצנת "מאדצ'סטר" יחד עם תרבות הרייבים וה-LSD שלימים תכונה "קיץ האהבה השני". למעשה כמעט כל הופעה של הלהקה הסתיימה ברייב מטורף של ריקודים וסמים אל תוך הלילה. פריצת הגבולות המוזיקליים והגישה "העצמאית" האלטרנטיבית, הניחה את הבסיס למה שיהפוך בעתיד להיות הבריט-פופ.

The Doors – The Doors- 1967

לא רק שאלבום הבכורה של 'הדלתות' מתהדר בטקסטים המורכבים והאמנותיים של ג'ים מוריסון שהוכיחו שגם רוק יכול לגלם בתוכו מסרים עמוקים, גם מוזיקלית מדובר באלבום פורץ דרך. ריי מנזרק, רובי קריגר, וג'ון דנסמור מתחו את גבולות הרוק של התקופה לקצה ואימצו (יש היאמרו אף המציאו) את הרוק הפסיכדלי.

קלידי 'הפנדר רודס' של מנזרק יחד עם קולו המיוסר והטקסטים המופלאים של מוריסון היו מפגן יכולת של להקה חד פעמית שעד היום נחשבת לאחת הגדולות בתולדות הרוק ולגמרי בצדק. רק לחשוב על השירים Light My Fire, Alabama Song, Break On Through The End בתוך אלבום אחד מספיק בשביל להגדיר אותו כאחד הבאמת גדולים בהיסטוריה.

Arcade Fire- Funeral – 2004

צריך הרבה אומץ בשביל לקרוא לאלבום הבכורה שלך "הלוויה" אבל זה בדיוק מה שעשו ארקייד פייר. רבים מקרוביהם ובני משפחתם של חברי הלהקה הלכו לעולמם בזמן עבודתם המוזיקלית המשותפת ולכן זה היה בלתי נמנע שתחושת המוות תחלחל גם לאלבום הבכורה של ההרכב הקנדי.

אווירת הנכאים הקשה אך המלטפת התחברה בצורה נפלאה לאינדי-רוק ולכלי המיתר הקלאסיים שיחד יצרו את אחד מאלבומי הבכורה המרגשים, העצובים והאמיצים שנוצרו אי פעם.

Oasis – Definitely Maybe – 1994

מי היה מאמין ששני אחים מובטלים ואלכוהוליסטים בני 20+ ממנצ'סטר יהיו חתומים על אחת המהפכות המוזיקליות הגדולות ביותר בהיסטוריה של האי הבריטי. אבל זה בדיוק מה שקרה עם ליאם ונואל גאלאגר כאשר הקימו את אואזיס.

אלבום הבכורה של הלהקה, Definitely Maybe מ-1994, הפך בין לילה את האחים גאלאגר לכוכבי על ואת ה'בריט-פופ' לז'אנר הכי חם על הפלנטה. עם שירים על סמים, מצוקה חברתית, רצון לברוח משגרת החיים האפורה אל הנחמה הנמצאת בסיגריות ובאלכוהול, ביטאו אואזיס טוב יותר מכל להקה אחרת באותה התקופה את קולו של מעמד הפועלים שכורע תחת העומס וחולם על מציאות אחרת. תוסיפו לכך את טונות הכריזמה של ליאם ואת היכולת המופלאה של נואל לכתוב שירי פופ-רוק מושלמים והרי לכם קלאסיקה שרק הולכת ומשתבחת עם השנים.

Jeff Buckley – Grace – 1994

המחשבה הראשונה שקפוצת לראש כשמסיימים לשמוע את Grace, אלבום הבכורה של ג'ף באקלי, היא כמה חבל ובלתי נתפס היא העובדה שלא נשמע עוד מהמוזיקאי הכל כך מוכשר הזה. כמו אלבומי הבכורה של The Velvet Underground או Bob Dylan, גם Grace היא יצירה חד פעמית שהשפיעה על דורות של אמנים ומבצעים החל מתום יורק ועד אסף אבידן. זהו אלבום מלא רגש ועצמות שקשה לשפוט במילים כך שכל מה שנותר הוא שוב, להצטער על כך שלא נזכה לעוד מבאקלי.

The Sex Pistols – Nevermind the Bollocks Here's the Sex Pistols – 1997

אז נכון, הראמונס היו יותר מגניבים והקלאש יותר מתוחכמים, אבל הסקס פיסטולס גילמו בצורה הטהורה ביותר את הגישה של הפאנק. ה- DIY של "עשה זאת בעצמך", לשם זין על כל מה שנחשב מגניב, הלבוש, הסטייל חוסר היכולת לנגן (נשבע לכם) וההתרסה הבוטה נגד התרבות והפוליטיקה הבריטית. כל אלה התגבשו בתוך אלבום הבכורה של הלהקה שזעזעה את הממלכה הבריטית.

פחות בגלל המוזיקה, יותר בגלל הבלאגן, Nevermind the Bollocks הוא אלבום של זעם נעורים וכעס אנטי ממסדי טהור שהפך בין לילה לסנסציה בקרב בני הנוער הבריטיים ושינה לגמרי את יחסי הגומלין בין רוק לתרבות ולחברה.

עשו לייק למועדון בפייסבוק! תוצאת תמונה עבור ‪SMALL FACEBOOK ICON‬‏

אלבומי בכורה

מודעות פרסומת

10 קאברים שלא ידעתם שהם קאברים

לא כולם מודעים לכך, אבל חלק ניכר מהקלאסיקות הגדולות ביותר שכולנו מכירים הן למעשה קאברים. זה כמובן לא דבר רע, אבל בואו נתקן לרגע את ההיסטוריה ונעשה קצת כבוד לאמנים המקוריים שכתבו עבורנו כמה מהשירים הגדולים ביותר בהיסטוריה.

האזינו לפלייליסט של כל השירים בערוץ היוטיוב הרשמי של מועדון תרבות

Sinead O'Connor- Nothing Compares 2U (במקור של פרינס)

הזמרת האירית המחורפנת חייבת את הקריירה שלה ללא אחר מאשר פרינס שכתב שיר הפרידה האולטימטיבי הזה במקור עבור פרויקט הצד שלו, The Family ב-1985. השיר מעולם לא שוחרר כסינגל עד שבשנת 1990 התגלגל לידיה של אוקונור ומשם היסטוריה והיסטריה.

Natalie Imbruglia – Torn (במקור של Ednaswap)

אפשר להתווכח עד כמה זה מעפן אם השיר היחיד שיזכרו אותך בזכותו הוא קאבר… בכל מקרה זה בדיוק המקרה של הכוכבת האוסטרלית שפרצה לחיינו ב-1997 עם להיט הענק הזה שהוא במקור שייך ללהקת הרוק האלטרנטיבי האמריקאית, Ednaswap.

Whitney Houston – I Will Always Love You (במקור של דולי פרטון)

בשנות התשעים, לא היה בית בישראל שלא החזיק עותק של פסקול הסרט הסופר מצליח "שומר הראש", וזה כאמור, בגלל המגה להיט הזה שחרך את המצעדים ב-1992 והדהד עוד הרבה אחרי אל תוך העשור. ללא ספק השיר שהפך את הפאוזה הדרמטית לפני הפזמון המתפרץ (סטייל "ים של דמעות" של נינט באותו ערב בניצנים) לשיא חדש!

The Animals – The House of the Rising sun (מקור לא ידוע, הגרסה המוכרת ביותר היא של בוב דילן).

זה, ש"בית השמש העולה" הוא בית זונות, זה כבר די ברור לכולם, אבל זה שמדובר בקאבר? לא בטוח. למעשה מדובר בשיר עם ישן נושן שזכה לאינספור גרסאות במרוצת השנים, כולל אחת של בוב דילן שהביא את השיר להמונים ולידיעתם של The Animals, והשאר? היסטוריה.

The Jimi Hendrix Experience – Hey Joe (מקור לא ידוע, הגירסה המוכרת ביותר היא של The Leaves)

גם המקור של Hey Joe לא לגמרי ידוע. ישנם כמה וכמה אמנים שרבים על הזכות לקרוא לו שלהם, אבל האמת? שכל הגרסאות פשוט מתגמדות לעומת הטיפול שהנדריקס מעניק לסטנדרט רוק הזה. קלאסיקה.

באנר מועדון תרבות

Soft Cell – Tainted Love (במקור של גלוריה ג'ונס)

מי היה מאמין שקלאסיקת הסינת'פופ הההומואירוטית של מארק אלמונד ודייויד בל היא בכלל קאבר של זמרת סול אפרו-אמריקאית בשם גלוריה ג'ונס? תודו שזה מדהים.

Cyndi Lauper – Girls Just Wanna Hvae Fun (במקור של רוברט האזרד)

סינדי לאופר, הילדה הרעה של שנות ה-80 ידועה עד היום בזכות הלהיט הענק הזה שלה שמצליח לעצבן אותנו גם היום. אבל מעבר לזה, די מדהים לגלות שההמנון הפוסט פמניסטי הזה נכתב בכלל על ידי …. גבר.

The Beatles- Twist and Shout (במקור של  The Top Notes)

כי אין רשימה שתהיה מושלמת בלי הביטלס. כמו הרבה שירים משנות ה-60, גם השיר הזה עבר הרבה ידיים ומבצעים עד אשר התפרסם תחילה על ידי ה- Isley Brothers ומאוחר יותר קיבל את הקסם הנערי והחצוף שלו מארבעת המופלאים שגרמו לבנים ובנות בכל העולם לתזז על רחבת הריקודים כאילו אין מחר (כן אני יודע, יצ לי קצת זקן ובכל זאת סיקסטיז וזה…).

Beyonce- If I were a Boy (במקור של BC Jean)

כן כן, גם ל- Queen B יצא להיט היסטרי שלא היא כתבה. השיר נכתב במקור על ידי זמרת אלמונית למדי בשם בריטני ג'ין קאריסון או בקיצור BC Jean אחרי שסבלה מחרטה לאחר אכילת פיצה (נשבע לכם שזה אמיתי). חברת ההקלטות של קאריסון בסופו של דבר ויתרה עליה והשיר התגלגל לידיה של ביונסה שעפה עליו ומשם הסיפור כבר ידוע. קאריסון הוציאה שנתיים מאוחר יותר את אלבום הבכורה שלה, Just a Guy, והוכיחה שהיא עדיין לא מרוצה לגמרי הזהות המגדרית שלה.

Elvis Presley- Hound Dog (במקור של Big Mama Yhornton)

כמו במקרה של הביטלס, בשנות ה-50 כאמור, היה די נפוץ ששיר טוב החליף הרבה ידיים ואמנים שונים ניכסו אותו לעצמו. אחד מהם הוא Hound Dog של אלביס פרסלי שבאינטרפטציה שלו לשיר של זמרת הרית'ם אנד בלוז, ביג מאמא ת'ורנטון, מעניק משמעות חדשה למונח "הפך אותו לשלו". פרסלי העניק לשיר את החספוס הגברי והסקס אפיל הייחודי שלו שעזר לו לפרוץ לתודעה ולהפוך אותה למלך. מלך הרוקנרול.

לעוד קאברים שלא ידעתם שהם קאברים>>

תנו לנו לייק בפייסבוק

10 קאברים שלא ידעתם שהם קאברים.png

באנר מועדון תרבות

10 קאברים מעולים ששווים האזנה

בעבר פרסמתי כאן 10 קאברים גרועים במיוחד ומיותרים להחריד שהאוזן האנושית לא ממש מסוגלת לסבול. עכשיו זה הזמן לעשות כבוד גם לכאלה, שכמאמר הקלישאה, קיבלו חיים חדשים ואף שודרגו מהגירסה המקורית שלהם. אז מועדון תרבות גאה להציג: עשרת הקאברים הטובים בהיסטוריה (טוב אולי קצת נסחפנו, אבל לגמרי עשרה קאברים מעולים!).

10. Placebo- Running Up the Hill (במקור של קייט בוש)

הגרסה של פלסיבו לקלאסיקה של קייט בוש היא ההיפך הגמור מכל מה שאנחנו מכירים ואוהבים מהזמרת הבריטית הותיקה. את התיאטרליות והפאתוס מחליפים מינימליזם ושקט עוכרי שלווה שלא רק שאינם גורעים מהגרסה המקורית, אלא אף מוספים לה מימד אישי ומהורהר של חשבון נפש. אז את פלסיבו הפסקתי לשמוע אי שם בסביבות גיל 20, אבל את הדברים הטובים שהם עשו אי אפשר לקחת מהם.

9. Fine Young Cannibals- Suspicious Mind (במקור של אלביס פרסלי)

לרגע אחד בשנות השמונים, ה- Fine Young Cannibals היו הדבר הכי מגניב בסביבה, דבר שכנראה נסך בהם מספיק ביטחון לקחת את הקלאסיקה הזאת של מלך הרוקנרול ולעשות בה כרצונם. היופי הוא שבאופן מפתיע, זה עובד! עם עיבוד עדכני לזמנו וקופצני במיוחד אפילו לקשוחים ביותר יהיה חשק לעמוד על הרגליים ולהתחיל להתנועע כמו אלביס.

8. Red Hot Chili Peppers- Higher Ground (במקור של סטיבי וונדר)

סטיבי וונדר הוא אחד ממקורות ההשארה המובהקים ביותר במוזיקה של Red Hot Chili Peppers. לכן קאבר מצידם לשיר של האבא המייסד היה רק עניין של זמן.

בשנת 1989 החליטו הפלפלים להרים את הכפפה והקליטו גרסה פרועה משהו משלהם ל- Higher Ground המעולה של וונדר. הפפרס מצליחים להזריק לשיר מנה הגונה של מרץ ומעיפים אותו לגבהים חדשים, תודות לגיטריסט החדש בזמנו של הלהקה, ג'ון פרושאנטה שהיה אז כולה בן 19. יחד עם צ'אד סמית' על התופים, פלי על הבס והכריזמה של קידיס על המיקרופון, פשוט לא היה סיכוי שהקאבר הזה יכשל.

7. Marilyn Manson- Sweet Dreams (במקור של Eurythmics)

מרלין מנסון, מרבים לקחת להיטי אייטיז ולהפוך אותם לגרסאות רוק מלוכלכות וכבדות. חלקן טובות יותר, חלקן פחות, אבל במקרה של Sweet Dreams הם שיחקו אותה. הלהקה מצליחה לתפוס את להיט הסינת'פופ של יורית'מיקס ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי.

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני

האינטרו הכל כך מפורסם של השיר המקורי מקבל כאן עיבוד חשמלי שמצליח לשמור על הרעננות המקורית. בסופו של דבר ריף טוב הוא ריף טוב, לא משנה באיזה כלי תנגן אותו. וזה גם אחלה קטע למי שרוצה להתחיל לנגן על גיטרה חשמלית. טיפ ממני. אההה, וגם אחרי שתצפו בקליפ, סיכוי סביר שהדבר האחרון שתהנו ממנו זה חלומות מתוקים. 

6. Johnny Cash- Hurt (במקור של Nine Inch Nails)

למרות שהפך כבר מזמן ללהיט גלגל"צי טחון, הגרסה הנוגעת של ג'וני קאש לקלאסיקה האינדוסטריאלית של Nine Inch Nails לא מפסיקה לרגש אף פעם. למעשה השיר הזה יושב כל כך נכון וכל כך יפה על אחד מגדולי הזמרים האמריקאים בכל הזמנים עד שקשה להאמין שהוא לא נכתב עבורו מלכתחילה. גם הקליפ לשיר מצליח לצמרר כאשר יש המכנים אותו כ"מצבה" של האיש בשחור. אין ספק שזה אחד מהרגעים הגדולים ביותר שסיפק לנו קאש בקריירה הארוכה שלו.

5. Jimi Hendrix- All Along The Watchtower (במקור של בוב דילן)

בוב דילן שחרר לעולם את הקלאסיקה הזו ב- 1967 וכנראה שהיא הותירה חותם עז במיוחד על ג'ימי הנדריקס שכעבור שנה בלבד שחרר גרסה לשיר משלו. הפעם את המפוחית הרכה מחליפה כמובן הגיטרה שמפיחה חיים אחרים ביצירה המדהימה מלכתחילה של דילן. בכלל כשהטקסט של דילן פוגש את הוירטואוזיות של הנדריקס רק דברים טובים יכולים לצאת מזה.

4. Nirvana- The Man Who Sold The World (במקור של דייויד בואי)

נירוונה עושים דייויד בואי. יש סיכוי שזה יהיה גרוע? גם אם קורט קוביין היה שר שיר של "אבבא" או סטטיק ובן אל יש סיכוי סביר שזה היה יוצא בן זונה היה. נירוונה ביצעו את הקאבר הזה בהופעת האנפלאגד המפורסמת שלהם בניו יורק שמאז כבר הספיקה להפוך להיסטוריה.

המראה המיוסר של קוביין וקולו הסדוק בעודו שר את המילים "מתתי לבד לפני שנים רבות" על רקע זרי הליליות והנרות השחורים שדולקים על הבמה, הפכו בדיעבד לפרידה אחרונה. בדיוק בשביל הרגעים הללו אנחנו מאזינים למוזיקה.

3. Gary Jules- Mad World (במקור של Tears For Fears)

הקאבר הבאמת יפיפה הזה נכתב במיוחד עבור הסרט "דוני דארקו" משנת 2001. בזמן אמת הסרט לא כל כך הצליח אך ככל עם השנים הוא זכה למעמד של קאלט. עם ההכרה המחודשת שוחרר גם הקאבר הזה מחדש רק שהפעם הוא כובש את ראשי המצעדים משני צידי האוקיינוס. ועוד בזמן כריסטמס- הזמן היוקרתי ביותר להגיע למקום הראשון במצעדי המכירות. לא פחות מנס.

השיר המקורי יצא אי שם בשנת 1982 והיה מלא סינתיסייזרים ומכונות תופים המקנות הרגשה קלסטרופובית כמעט של כאילו העולם באמת משתגע וקורס תחת הצליל הקודר שהביא איתו הגל החדש. ג'ולס בגרסתו העדינה, מפשיט את השיר מכל אלמנט אלקטרוני ומשאיר אותו חשוף למעט צלילי פסנתר רכים ונגיעות צ'לו. לפעמים פחות זה יותר. למרות שאני מת גם על טירס פור פירז.

2. Pet Shop Boys- Always on My Mind (במקור של אלביס פרסלי)

נכון, השיר עבר הרבה גלגולים עד שהגיע לידיו של מלך הרוקנרול, אבל אין ספק כי עד שהפט שופ בויז    נכנסו לתמונה, הגרסה שלו הייתה המפורסמת מכולן.

הסיפור הוא כזה: ב- 1987 התבקש אשפי הפופ הבריטיים להשתתף בתוכנית ספיישל לציון עשור למותו של אלביס פרסלי ולכבוד המאורע הם החליטו לבצע רענון לשירו הקלאסי של הזמר, Always on My Mind. הביצוע העכשווי והפופי בטירוף ללהיט של אלביס היה כל כך מיוחד וזכה לתגובות כל כך נלהבות עד שהצמד החליט לשחרר אותו כסינגל. וכך בחג המולד של 1987 הגיע החידוש של הצמד למקום הראשון כמעט בכל מצעדי הלהיטים ברחבי אירופה והיה לאחד מלהיטי העשור.

כמיטב המסורת הפט שופ בויזית הצמד מזריק לשיר מנה הגונה של סינתיסייזרים, מכונות תופים ותיכנותים מכל הבא ליד שמעיפים אותו לרמות חדשות של גאונות. קלסיקת פופ.

1. Jeff Buckley- Hallelujah (במקור של לאונרד כהן)

מה עוד ניתן לומר על הקטע המושלם הזה של ג'ף באקלי? לפעמים כל מה שצריך בשביל ליצור קלסיקה אמיתית זו גיטרה, רגש וכמובן גם מעט כישרון לא יזיק. התשוקה שבאקלי מכניס לשיר, העצמה והחיבור האמיתי שלו עם השיר, הופכים את היצירה הזאת לרגע אלמותי שיישאר איתנו לעד. לנו רק נותר להצטער על כך שלא נזכה ליהנות יותר מהכישרון הנדיר הזה.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

הקאברים הגדולים ביותררוצה לקבל עדכונים חמים ממני