אלבומו השלישי תוך חמש שנים של ליאם גאלאגר הוא די מעולה ואלה חדשות לא ממש טובות לכל מי שבנה על איחוד קרוב של אואזיס.
ציון המועדון: ★★★★☆
אם יש משהו שליאם גאלאגר מעולם לא הסתיר זה… את הכל בעצם. האיש עם הפה הכי גדול בתעשייה אומר את דעתו על כל נושא, בן אדם או אירוע שקורה בעולם ובכנות יוצאת דופן. לעיתים זה גורם לו להתפס כדושבג מדופלם אבל לפעמים זה גם נוגע וכנה, כמו כשסיפר (לא אחת) עד כמה הוא מקווה שאואזיס תתאחד שוב.
למרות השנאה היוקדת בין ליאם לאחיו הגדול נואל, הראשון מעולם לא הסתיר את רצונו לאחד את הלהקה ולמלא אצטדיונים כמו בימיה הגדולים של מי שנחשבה בעבר לממשיכת דרכה הלגיטימית של הביטלס.
בזכות כישרון הכתיבה יוצא הדופן שלו, יצא נואל מאואזיס כשידו על העליונה והמשיך בקריירה מוזיקלית לא רעה, למרות שמעולם לא הגיע לפסגות אליהם הגיע עם אואזיס. ליאם באופן טרגי, נותר מעט מאחור וזאת למרות שהיה רגיל לחיות על קדמת הבמה.
אבל כל זה החל להשתנות ב- 2017, שמונה שנים לאחר שהתפרקה אואזיס, כשליאם גאלאגר סוף סוף את אלבום הבכורה שלו, As You Were. האלבום היה רחוק מלהיות אנקדוטה זניחה בקריירה של ליאם (מי אמר Beady Eye?). למעשה מדובר ביצירת רוקנ'רול קוהרנטית ומלאת אנרגיה שהיא לא פחות ממעולה.
נישא על גבי ההצלחה והנוסטלגיה, שחרר ליאם תוך פחות משנתיים את אלבומו השני Why Me? Why Not, שאף התעלה על ההצלחה של קודמו בזכות המנוני רוק מרימים ומדבקים, בראשם הבלדה המופלאה, Once, שזכתה לקליפ מעולה בכיכובו של הנמסיס ממנצ'סטר יונייטד, אריק קנטונה.
עכשיו חוזר האיש והאגו הבלתי נגמר עם אלבום חדש, שלישי במספר, בשם C'mon You Know שמוכיח שהשניים הקודמים ממש לא היו הבלחות. היצירה החדשה מציגה את הסאונד הרוקיסטי, האהוב והכל כך אנגלי של גאלאגר אבל עם יותר חום ונשמה מאי פעם. מספיק להאזין לשיר הראשון, More Power, עם מקהלת הילדים שבו בכדי להיות שבוי בקסמו של האלבום כולו.
התחושה היא שגאלאגר הנמיך מעט את הדיסטורשן לטובת פסנתר, כלי מיתר ורחמנא ליצלן אפילו מעט אלמנטים מעולמות המוזיקה האלקטרוני, אבל התוצאה מפתיעה לטובה וממשיכה לחזק את גאלאגר כאמן אמיתי, מוערך ומצליח בפני עצמו.
אחת הסיבות המרכזיות לאקלקטיות המוזיקלית של C'mon You Know היא העובדה שהוא מכיל מגוון שיתופי פעולה מרעננים בין היתר עם עזרא קוניג מ'ומפייר וויקנד' ב- Moscow Rules, הזמרת השוודית Tove Lo ב- "Better Days, דייב גרוהל ב- Everything's Electric (אולי שיר הרוק הטוב ביותר שיצא בשנים האחרונות) ועוד.
גאלאגר לא חושש להכנס לטריטוריות בהן הוא לא בהכרח ביקר בעבר, מה שמוכיח את האומץ שלו לגוון ולא להתנוון וגם את העובדה שהוא פשוט יכול להתמודד עם כל דבר שתזרקו לעברו. תשנאו אותו או תאהבו אותו אבל לא תוכלו להתכחש לכך שמדובר עדיין באחד המבצעים הגדולים והכריזמטיים בדורנו.
אחד החלומות הגדולים של כל חובב רק מהנייטיז הוא לראות את האחים גלאגאר מאחדים שוב את אואזיס ומופיעים בפני גזיליון אנשים ששרים במלוא גרונם את Wonderwall ואת Don't Look Back in Anger.
אבל בעוד שבמשך השנים היה זה נואל שנפנף את תחינות האיחוד של אחיו הצעיר, לאור הרנסס האדיר שהוא חווה בשנים האחרונות אני כבר לא כל כך בטוח שליאם יסכים בכזאת התלהבות לאיחוד עם האח השנוא.
הרושם הוא שחלום הקאמבק רק הולך ומתרחק ויודעים מה? בתור מעריץ ותיק אני לא בטוח שזה דבר כזה נורא.
הפוסט הבא אצלך לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!
מועדון תרבות 