ברוכים הבאים למקום שרק מעטים מעזים להיכנס אליו, דו"ח המבקר, טור ביקורת הסינגלים של מועדון תרבות! זה המקום של היצירה שלכם לקבל במה ושלי לומר בלב שלם מה אני חושב עליה. אז שנתחיל?
ליר- רציתי לדבר איתך
ערימה כזאת של כלום ושום דבר באמת לא שמעתי כבר הרבה זמן. סינגל הבכורה של ליר, מתוך אלבום הבכורה שלה, הוא תצוגת תכלית של שעמום טוטלי מתובל בפיהוק על מצע נחירות. שוב גיטרה אקוסטית "מרגשת", שוב מילים על אש ומים עם כמה סלסולים מכורח המציאות ומילים שיש מצב שנכתב על ידי תלמיד כיתה ג'. אם זה השיר הראשון דרכו אנו אמורים להיחשף לנפשה המיוסרת שלי ליר ולמה שהיא מציעה עבורנו מוזיקלית, עדיף לדפדף הלאה.
Sabina- Purple Ribbons
כמו ליר, גם סבינה מתהדרת בשם במה אחד וגם היא בדרך לאלבום בכורה. אבל חוץ מזה שמיים וארץ מפרידים בין השתיים. הסינגל החדש והשני במספר של סבינה הוא תצוגת תכלית של הפקה עדכנית (שומעים שהשיר הופק בחו"ל) עם מיקס מאוזן שמצד אחד מאפשר מספיק ביטוי לכל התפקידים והצלילים בשיר ומצד שני גם לא בולע את קולה הרך והנעים של סבינה.
אני לא בטוח שהאנגלית של סבינה שנולדה בגרמניה ועלתה לישראל בגיל 15 מספיק עוברת. אבל עם הפקה שמהדהדת לזמרות כמו לורד ולנה דל ריי השיר הזה מספיק מעניין ומאתגר בשביל להמשיך לעקוב אחריה. אני אעשה את זה וממליץ גם לכם כי קשה למצוא בארץ פופ אלטרנטיבי איכותי כמו של סבינה. שאפו.
צד ג'- משחק המיעוטים
לפני הכל אני חייב להוריד את הכובע בפני צד ג'. מדובר באחד ההרכבים הבודדים (אם לא היחיד ששמעתי בזמן האחרון) שהטקסט שלו עוסק ישירות בפוליטיקה עכשווית. במדינה קיצונית (לכל צד שתבחרו) כמו שלנו, שחיה על חרבה, זה לא דבר מובן מאליו. הרבה פעמים אני תוקף כאן אמנים על טקסטים רדודים מלאי כלום וצד ג' הם לגמרי לא המקרה. שוב, לא משנה לאיזה צד של המפה הפוליטית אתם משתייכים, מדובר באנומליה מקומית.
אחרי שבן שליו מ"הארץ" כינה את סינגל הבכורה שלהם, "שורו", "השיר האנטי-מתנחלי החריף ביותר שנשמע כאן כבר הרבה זמן", ממשיכים בצד ג' לעסוק בנושאים חברתיים-פוליטיים והפעם במיעוטים, ואיך אנו תופסים אותם בחברה. כאמור, שאפו על העיסוק בנושא הנפיץ והלא פשוט, אבל אם להיות אמיתיים השיר עצמו פשוט חלש. הפקה מעט עבשה, פשוטה ומשעממת. צד ג' הוא הרכב פולק אבל גם פולק פשוט אפשר לעשות מעניין ע"ע ג'יין בורדו. בסופו של דבר לא משנה כמה המסרים שלך אמיצים, אם המוזיקה משעממת הם פשוט לא יעברו לאף אחד ו"משחק המיעוטים" לא עושה לי חשק ממשי לשמוע עוד שירים של הלהקה.
Tahel- Late Bloomer
תהל היא יוצרת, אמנית ומוזיקאית ותיקה בסצנה האלטרנטיבית המקומית. בעולם מוזיקלי שנשלט ברובו על ידי ילדים יוצאי ריאליטי, כיף לקבל זמרת בוגרת שלא מפחדת מגילה (36 רחמנא ליצלן) ולומר שגם לה יש מקום בעולם על אף פריחתה מאוחרת. Late Bloomer, הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, Unfold שיצא בקרוב, הוא בהחלט ראוי. הוא נשמע כנה, מעניין ומופק היטב. הבעיה היא, שלמרות שהופק לפניהם, השיר נשמע יותר מדי כמו רותם אור או גארדן סיטי מובמנט, אבל ממש. אולי בשל העובדה שמי שמקסס אותו הוא רועי אביטל מהמובמנט שגם הפיק את האחרון של רותם אור. התחושה הזאת גרמה לי לתהות האם מה שאי שומע הוא אמיתי ולא פשוט חיקוי של סאונד מוכר.
יתכן שיקח לתהל עוד זמן למצוא את הקול שלה ואת הסאונד שלה וכשזה יקרה אני בטוח שיהיה הרבה יותר קל להתחבר אליה. אבל בינתיים מדובר בשיר לא רע בכלל ובזמרת עם המון פוטנציאל.
בן זיני וטיילור- טיי
ונסגור את הדו"ח בפינתנו "שירים כל כך גרועים שעד שלא תאזינו להם לא תאמינו שהם אמיתיים". והפעם: בן זיני (אושיית רשת על פי ההודעה לעיתונות) וטיילור (אושיית אינסטגרם על פי ההודעה לעיתונות) חוברים בכדי לגרום לאוזניים של כולנו לדמם. תכלס, לבקר את השיר הזה יהיה קל מדי אז אני פשוט אוותר, אבל יותר מאשמח לשמוע מה אתם חושבים עליו. בהצלחה.
אמיצים מספיק בשביל לשלוח את השירים שלכם לדו"ח? שלחו הודעה בפייסבוק הרשמי של המועדון>>
מועדון תרבות 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.