10 האלבומים הגדולים של 2016

2016 אוטוטו מגיעה לקיצה וזה אומר ים של דירוגים מלאי חשיבות עצמית שיתיימרו לדרג את השירים, האלבומים והאירועים הכי גדולים של השנה. אז מה אכפת לכם לקרוא עוד אחד? קבלו את עשרת אלבומי השנה של מועדון תרבות לשנת 2016!

10. Iggy Pop- Post Pop Depression

האלבום ה-17 של חלוץ הפאנק-רוק איגי פופ, 6 שנים אחרי אלבומו האחרון, מוכיח שזקנים עדיין יכולים לתת בראש! מחוזק בסוללת תותחים המונה את: ג'וש הום ודין פורטיטה מ- Queens of the Stone Age ו- מאט הלדרס Arctic Monkeys, הרוקר האגדי מפציץ כמו שלא הפציץ כבר שנים וזה בועט, מפתיע ומוכיח שהפופ של איגי, כאן בכדי להישאר.
המובחרים: Gardenia, Paraguay, American Valhalla

9. The 1975 – Like It When You Sleep, for You Are So Beautiful yet So Unaware of It

תראו, מצד אחד אני לא שותף להייפ הפסיכי שהתקיים השנה סביב אלבומם השני של להקת הרוק הבריטית, אבל מצד שני, אי אפשר היה להתעלם ממנו. עם סדרה של סינגלים מופקים מדהים וקליטים להחריד, שנת 2016 תיזכר כשנת הפריצה של ה-1975 ודי בצדק האמת.
המובחרים: !Love Me, The Sound, UGH

8. The Hotelier- Goodness

אז השלישי של ההוטלייר הוא אולי לא אלבום השנה שלי אבל הוא בהחלט האלבום שהכי הפתיע אותי השנה. השלישייה ממסצו'סטס בהנהגתו של כריסטאין הולדן, מציגים אלבום שלישי בוגר ומשמעותי יותר שמפוצץ אנרגיות ושירים שחודרים לנשמה על זעם, בדידות ואהבה לא ממומשת. האלבום הזה מהדהד אל המון מקורות, קצת פאנק-פופ, קצת אימו, קצת גראז' רוק ואפילו פוסט גראנג' של Three Doors Down ו-Puddle of a Mudd רחמנא ליצלן. אבל מעל הכל הוא בעיקר מציג התפתחות מוזיקלית של  כל הסגנונות הללו עם הסתכלות אישית, בוגרת, מהרהרת ועצובה על החיים. סחטיין על ההוטלייר שבאמת הפציצו באלבום רוק משובח השנה.
המובחרים: Goodness Pt. 2, Piano Player, Settle the Scar

7. Public Access T.V- Never Enough

עוד להקה שנשמעת כמו מיליון אחרות אבל עדיין מצליחה להיות מקורית היא Public Access T.V עם אלבום בכורה פשוט נהדר. "אומרים שהילדים של היום כבר לא שומעים רוקנ'רול…" שרה הרבעייה הניו-יורקית ב- End of an Era ויש בזה הרבה מן האמת, אבל עם מוזיקה כמו שהם עושים, הם בהחלט הולכים לתת לילדים סיבה לחזור ולשמוע רוק. סחטיין עליכם.
המובחרים: In Our Blood, End of an Era, In Love and Alone

6. Pet Shop Boys- Super

כמו שכבר כתבתי כאן בביקורת שלי על האלבום, ל- Super, אלבומם ה-13 של גאוני הפופ האלמותיים, היו את כל הסיבות להיכשל. עטיפה מזעזעת, שם נוראי, קמפיין ויראלי שלא תפס ומפיק שמעדיף את הכוח על פני המוח. אבל למרות כל אלה, כמו עוף החול, הפט שופ בויז הצליחו להתעלות על עצמם עם אלבום פופ מקפיץ, אלגנטי וחכם שמוכיח בפעם המיליון למה הם אחת מלהקות הפופ החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה.
המובחרים: Twenty Somthing, Burn, Into Thin Air

5. Nick Cave & The Bad Seeds- Skeleton Tree

"שום דבר לא באמת משנה כאשר מי שאתה אוהב נעלם…" זו השורה שממצה אולי הכי טוב את האלבום העצוב של השנה וכנראה בכל הרפרטואר של ניק קייב (וזה פאקינג עצוב). אתם יודעים מה אומרים, הטרגדיה של אחד היא המתנה של האחר, ו- Skeleton Tree, אלבום הפרידה של ניק קייב מבנו הוא אחד האלבומים היפים והנוגים ביותר שיצר האמן האוסטרלי אי פעם. מדובר ביצירה קורעת לב של אב שנפרד מבנו בטרם עת וכמה שזה עצוב, ככה זה יפה.
המובחרים: Distant Sky, I Need You, Rings of Saturn

4. Radiohead- A Moon Shaped Pool

A Moon Shaped Pool הוא אולי לא האלבום הכי מבריק של טום יורק והחברים, אבל עצם המציאות שהוא כאן ושהם חזרו לעשות מוזיקה היא כמו עובדה מנחמת שמאפשרת לך לישון טוב יותר בלילה. העולם עדיין מסתובב, רדיוהד כאן, עדיין יש מוזיקה טובה בעולם הזה. פשוט תקשיבו ל-Daydreaming ותבינו למה עדיין מדובר באחד ההרכבים החשובים בהיסטוריה של המוזיקה.
המובחרים: Daydreaming, True Love Waits, Glass Eyes

3. David Bowie- Blackstar

שנת 2016 תיזכר בעיקר בשל האמנים הגדולים שהלכו לעולמם ודייויד בואי היה כנראה הגדול שבהם. ביום הולדתו ה-69 ויומיים לפני מותו, שחרר בואי לעולם את אלבום האולפן האחרון שלו, וכמה שהפרידה הזאת עצובה ככה היא מרשימה. Blackstar הוא מפגן יכולת וירטואוזי של ג'אז פסיכדלי ומוזיקה ניסיונית בשילוב האלמנטים הפופיים הכל כך מזוהים עם בואי. אם ממרומי גילו בואי עדיין הצליח להפתיע אותנו ולחדש לנו, עצוב לחשוב על כל המוזיקה  שנחסכה מאיתנו בשל מותו. ביי ביי מייג'ור טום.
המובחרים: Lazarus, Blackstar, I Can't Give Everything Away

2. Leonard Cohen- You Want it Darker

אחרי דייויד בואי וניק קייב, גם לאונרד כהן הוציא השנה אלבום העוסק (לפחות בחלקו הגדול) במוות. האירוניה המכאיבה היא שזה היה אלבום המוות של כהן עצמו שהלך לעולמו בדיוק חודש לאחר צאתו.

בראיון לניו-יורקר לפני יציאת האלבום, סיפר כהן כי הוא מוכן למות. ואכן You  Want it Darker הוא אלבום רטרוספקטיבי, המלא בטקסטים על השלמה, זיכרון ופלירטוטים עם המוות כמו שרק כהן יודע לכתוב. בגיל 82, הרומנטיקן האחרון של עולם הרוק, מצליח לייצר את אחד האלבומים הכי יפים ונוגעים בקריירה שלו וכמו דייויד בואי, פשוט עצוב לחשוב שלא נזכה לשמוע מוזיקה חדשה ממנו. "אני מוכן אדוני" שר כהן בשיר הנושא של האלבום בידיעה שהוא לא יחיה לנצח, אבל למזלנו, המוזיקה שלו כן.
המובחרים: Treaty, You Want it Darker, Traveling Light

1. Bon Iver- 22, A Million

חמש שנים תמימות חיכינו לאלבום חדש של ג'סטין ורנון, אחד מענקי המוזיקה של דורנו, וכמה שזה היה שווה את זה. את הגיטרה האקוסטית מ-For Emma Forever Ago החליף המחשב ואת קרנות היער של Bon Iver החליפו מכונות התופים. אבל את קול הפלצט המרסק של ורנון שום דבר לא יחליף. למרות השימוש האגרסיבי באוטו-טיון, קולו של ורנון והטקסטים המהורהרים שלו עדיין מצליח לחדור מתחת לעצמות ולפרק לך את הנשמה.

אלבומם השלישי של בון איבר הוא בדיוק הצעד הנכון עבור הלהקה בדרכה לגלות עולמות חדשים ובדיוק מה שהיינו צריכים השנה. חיבור אותנטי, מרתק ואקטואלי בין אלקטרוניקה מלטפת, היפ הופ אקספרימנטלי, סול מרגש ובלדות קסומות. נותר רק לקוות שלא נצטרך לחכות 5 שנים נוספות עד האלבום הבא.
המובחרים: 8 (circle), 1000000 (Million), 33 "God

רוצים לקרוא עוד? להגיב? מוזמנים לפנק אותנו בלייק >>

d794d790d79cd791d795d79ed799d79d-d794d792d793d795d79cd799d79d-d7a9d79c-206.png

מודעות פרסומת

Bon Iver- 22, A Million ביקורת אלבום

5 שנים בלי אלבום של בון איבר זה יותר מדי, אבל 22, A Million, בהחלט הפך את ההמתנה לשווה. טוב שחזרת ג'סטין ורנון, עולם המוזיקה היה זקוק לך. 

ציון המועדון: ★★★★★

שלילי הראתה הבדיקה. גם הטיפול הזה לא הצליח. ילד עוד לא נראה באופק. אחרי שנתיים של נישואים ושמונה שנות היכרות, טיפולי ההפריה שעברנו אשתי ואני, היו האתגר הכי גדול שהזוגיות שלנו נאלצה להתמודד איתו. מטוטלת רגשית שלא היינו מוכנים אליה. רכבת הרים מטורפת שנעה בקיצוניות מזהירה בין תקווה ליאוש.

אחרי הפעם השנייה, השלישית או הרביעית, מי כבר זוכר או סופר, החלטנו שאנחנו נוסעים לצפון. זה היה מנהג קבוע שלנו לנסוע לפחות פעם בשנה לצפון, להשתחרר מהלחץ של היום יום ופשוט ליהנות מהשקט. כמו בכל נסיעה ארוכה, או אפילו קצרצרה במקרה שלי, הצטיידתי במיטב המוזיקה שתנעים לי את הדרך ותשכיח מעט את העצב ששרר בתוכנו.

אחד מהדיסקים שלקחתי איתי היה Bon Iver, אלבומו השני של ג'סטין ורנון וההרכב שלו שנשא את אותו שם. הרבה זמן הבטחתי לעצמי להאזין לאלבום הזה שזכה בגראמי ב-2011 והשתיקה שהשתררה בדרך לצפון ביני ובין אשתי הייתה מסתבר הזמן מתאים לכך. אז נתתי לבון איבר הזדמנות וכמאמר הקלישאה זה היה רגע מכונן בחיי. לפחות בחיי המוזיקליים. מהרגע שלחצתי פליי על האלבום לא הפסקתי לשמוע אותו, עד היום למעשה. הקסם של בון איבר תפס אותי לא מוכן. כמו אגרוף בבטן צפו כל הרגשות שלי והתמסרתי ברצון עז לעולמו המופלא והעצוב של ג'סטין ורנון.

לכל אורך הטיול ליוותה אותי המוזיקה של האלבום הזה, אך זו הייתה רק ההתחלה של החיבור האישי שלי עם בון איבר כי מהר מאוד התאהבתי בכל הרפרטואר שלהם ובאינטימיות והרגישות האינסופית דרכה מצליח ורנון לשרטט את העולם. המוזיקה של בון איבר המשיכה ללוות אותי לטיפולי ההפריה בירושלים, ברגעי האמת של תוצאות הבדיקות, ברגעים המשמחים וברגעים הפחות טובים כמו אשפוזה של אשתי בשל הטיפולים. בזכות המוזיקה שלו, ג'סטין ורנון, הפך לבן אדם הכי קרוב אלי. חבר של ממש שהכיר אותי כמו שמעט מאוד אנשים הכירו. המוזיקה שלו הייתה שם בשבילי לאורך כל הדרך. ניחמה, ליטפה, עודדה וחדרה לנשמה כמו שרק מוזיקה יודעת לעשות. ועכשיו הוא חוזר באלבום חדש.

החיים שלי השתנו ב-5 השנים שעברו מאז בון איבר שחררו את אלבומם האחרון, Bon Iver, שכבר הפך לקלסיקה מודרנית. לכן אני שמח שבמידה מסוימת גם המוזיקה של בון איבר השתנתה או יותר נכון התפתחה. אחרי האינטימיות האקוסטית של For Emme Forever Ago, קרנות היער והמלודיות הנדירות ב-Bon Iver, לקח ג'סטין ורנון את ההרכב שלו באלבום החדש, 22, A Million הכי רחוק משני האלבום הראשונים- לכיוון האלקטרוני. למעשה, מאז Kid A של רדיוהד לא הייתה בריחה כזאת של אמן בקונצנזוס אל עבר מחוזות כל כך בלתי מוכרים, והאומץ הזה מרשים וראוי להערכה. רק אמנים גדולים באמת מרשים לעצמם לאתגר את עצמם ללא הפסקה תוך שהם דוחפים את גבולות המוזיקה שלהם לקצה. למזלנו, ג'סטין ורנון הוא אחד כזה ו- 22, A Million הוא יצירה אמיצה, מופלאה ומרתקת.

כל הקטעים ב- 22, A Million נקראים בשמות הכוללים מספרים, אותיות וסימנים משונים, כאילו בשביל להסתיר את זהותם האמיתית ואת המשמעות שלהם, תמות שורנון חוקר באלבום החדש. אבל למרות המוזרות שבעניין והכיוון האלקטרוני שתפס, מדובר באוסף שירים שנשמעים אותנטיים ותפורים על ורנון ושמצליחים לרסק את הלב בכל פעם מחדש, וזה כידוע, מה שחשוב בסוף היום.

באנר מועדון תרבות

כבר עם צלילי הפתיחה של 22 (OVER S∞∞N) בהם קולו של ורנון חוזר על עצמו במעין לופ בלתי נגמר, אפשר להבין שאנחנו בטריטוריה חדשה.  "זה יכול להיגמר בקרוב" הוא שר ומתייחס אולי למשבר היצירתי הענק שפקד אותו אחרי האלבום השני אז הוא חשב לפרק את החבילה.  "לאן תלך בשביל לחפש את ההכרה שלך?" הוא שואל אחר כך, כמעט מבולבל.

הסמפלרים ומכונות התופים נכנסים להילוך גבוה בקטע השני, 10 d E A T h b R E a s T ⚄ ⚄ כאשר השיר השלישי, 715 – CR∑∑KS, הוא כבר שיר א-קפלה המבוסס על מניפולציות שהתבצעו על קולו של ורנון. השיר נשמע כמו המשך ישיר של Woods שסוגר את המיני אלבום, Blood Bank מ-2009 ושסומפל על ידי קניה ווסט שכינה את ורנון "האמן החי האהוב עלי ביותר". לאחר מכן מגיע 33 “GOD המדהים, משבר האמונה האישי של ורנון שזועק לאלוהיו או למי שמוכן לשמוע, שיבוא להציל אותו.

29 #Strafford APTS הוא שיר בון איבר קלאסי ואחד היפים באלבום כאשר 666 ʇ שמגיע אחריו הוא פנינה קטנה ויפה שמשום מה מזכירה לי את Hinnom, TX הנוגע מהאלבום הקודם. אחרי אלה מגיע Moon Water שמהווה מעין אקספוזיציה לשיר היפה ביותר באלבום ואחד היפים ברפרטואר של בון איבר, ותאמינו לי זה לא עניין של מה בכך. 8 (circle) הוא נקרא והוא אחד הקטעים היפים של השנה. שיר שקורע את הלב והנשמה.

בון איבר ניגנו אותו לראשונה בתוכנית הלילה של ג'ימי פאלון בהופעה מלאת רגש. ג'סטין ורנון עם כובע מצחייה שמסתיר כמעט לחלוטין את פניו בסוג של צניעות מלאת עצמה, שר באיפוק ובהתרגשות את השיר הבאמת מדהים הזה. מודה שכאשר ראיתי את ההופעה לראשונה זלגה דמעה על לחי. יש דברים שקשה מאוד להישאר אליהם אדישים.

אחרי כל המחשבות העגמומיות והרגש, נסגר האלבום בצורה מופלאה ב-00000 Million העדין ומבוסס הפסנתר בו שר ורנון באופטימיות זהירה "אני דואג בגלל הגשם, אני דואג בגלל הברק, אבל צפיתי בשניהם נעלמים אל מול אור הבוקר". 

22, A Million הוא שילוב מושלם בין פולקיות אמריקאית עממית לבין אלקטרוניקה רכה ומהורהרת. לפרקים הוא נשמע כמו רדיוהד בתקופת Kid A ו- Amnesiac, לפרקים כמו אלבום גנוז קניה ווסט, אבל מעל הכל הוא נשמע כמו בון איבר, ואלה החדשות הכי טובות של השנה.

ולגבי? אני נוסע בעוד שבועיים עם אישתי לצפון שוב. גם הפעם בון איבר יתנגנו ברקע, הם עם דיסק חדש ואנחנו? עם 2 ילדים. זו תהיה סגירת המעגל האישית שלי. אמנים כמו ג'סטין ורנון ואלבומים כמו 22, A Million, נותנים לי תקווה שהילדים שלי יגדלו בעולם קצת יותר טוב.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

 

bon-iver-22-a-million.jpgבאנר מועדון תרבות