דו"ח המבקר #27: נדב דלומי מפציץ, רות שועלי לוהטת, ג'קו אייזנברג מרדים ועוד סינגלים חדשים

ברוכים הבאים למקום שרק מעטים מעזים להיכנס אליו: דו"ח המבקר- טור ביקורת הסינגלים של מועדון תרבות! זה המקום של היצירה שלכם לקבל במה ושלי לומר בלב שלם מה אני חושב עליה. אז שנתחיל?

נדב דלומי- רוחות רעבות

איזה כיף לפתוח לפתוח שנה חדשה ודו"ח חדש עם סינגל טרי של אחד המוזיקאים המוכשרים שפועלים כאן- נדב דלומי. "רוחות רעבות" הוא סנונית ראשונה מפרויקט חדש ומסקרן של המוזיקאי הוותיק, ואם שאר הפרויקט נשמע כמו השיר הזה אז בהחלט יש למה לצפות. 

"רוחות רעבות" הוא אחד הקטעים הכי נגישים, שלא לומר "פופיים", של דלומי. משום מה (ואני אפילו לא יודע למה) הוא מזכיר לי מן שילוב בין קולדפליי לאביב גפן, אבל בקטע טוב. אחרי שנים של פולק וקאנטרי מקומי, דלומי מפציץ עם גיטרה, בס תופים ועיבוד ממכר שאני בתקווה שיגיע לעוד הרבה אזניים. 

ג'קו אייזנברג- בסוף

זוכרים את המיני שערורייה המביכה שגרמה לזוכה כוכב נולד 4, ג'קו אייזנברג, לצאת  לגמלאות מוקדם מן הצפוי? בטוח שכן ואם לא תשאלו את ד"ר גוגל. בכל מקרה חוזר עכשיו אייזנברג עם מופע חדש ושירים חדשים, כאשר האחרון שבהם הוא "בסוף" והוא בהחלט משרה אווירה של סוף קריירה. 

אחרי כל מה שעבר הייתי מצפה מאייזנברג לתובנות יותר מעניינות על חייו ועל העליהום הלא פרופורציונאלי שחווה. משהו בועט, משהו מעניין, משהו שונה, אבל במקום זה אנחנו מקבלים בלדה אקוסטית כל כך משעממת שהדבר היחיד שבא לי לעשות בזמן שאני מאזין לה היא להרדם על החולות (הבנתם?).

אפילו לשחק רמיקוב עם סבתא שלי בת ה- 93 יוציא ממני יותר אמוציות מאשר השיר הזה. אין ספק שלאייזנברג יש קול מעולה, כריזמה ויכולות משובחות אחרות רק חבל ששום דבר מאלה לא בא לידי ביטוי ב"בסוף". השיר הזה הוא לא פחות מגרוע וזה בהחלט לא מה שיביא לו את הקאמבק המיוחל.

Gordon- Shine

סינגל הבכורה של Gordon (אבישי גורדון), לא פורץ גבולות ולא מחדש יותר מדי אבל הוא עדיין מלא כיף, אולי בגלל הפשטות שלו. השיר נכתב על ידי אבישי כשהיה במקסיקו וחלון ההזדמנויות שלו לדבר עם חברתו שבארץ היה מצומצם בגלל הבדלי השעות. לכאורה נושא בנאלי וטחון אך עם זאת הטקסט מצליח להתעלות על השממון ולהיות מעת לעת אפילו נוגע.

ועדיין אני לא בטוח שהאנגלית של אבישי בשיר עוברת מספיק חלק וגם אם כן, אני לא חושב שיש כאן איזשהו פוטנציאל בינלאומי כי שירים כאלה אולי לא שכיחים במחוזותינו אבל בחו"ל הם קיימים כמו מים.

כמו כן, למרות שיש משהו נחמד באותנטיות ובסאונד הלא מלוטש של השיר, עדיין ההפקה חייבת (פשוט חייבת) לעלות רמה בכדי להוציא את אבישי הרבה יותר טוב. אבל פוטנציאל בהחלט יש כאן אז שווה לעקוב. 

רות שועלי- רכבת מרכז

"היי עמית. אנחנו אמיצות מספיק בשביל לשלוח את הסינגל שלנו לדו"ח". זו ההודעה שחיכתה לי ב- Inbox מהמוזיקאית רות שועלי והאמנית ליבי קנטור ׁ(שיצרה את הקליפ לשיר המדובר). אז קודם כל אני מת על אמנים אמיצים ובעיקר כאלה שהאומץ שלהם בא לידי ביטוי גם במוזיקה.

מהלכי אקורדים מעניינים, מעברים מפתיעים ומילים כמו: "התקהלות של אנשים זרים, החלפת מבטים שותפים, כן גם אני חי איזה צירוף מקרים…" מוכיחים שרות שועלי היא יוצרת שלא מפחדת לצאת מהקופסה של המוזיקה הישראלית החיוורת והיא עושה זאת בסטייל ובאינטליגנטיות מרשימה.

מה שמתחיל בעדינות נגמר בכאוס מופלא של דיסטורשן תופים ושירה עצמתית שמבשרים שיש כאן יוצרת אמיתית ששווה לעקוב אחריה.

אלקנה מרציאנו- כפרה

וככה חברים נשמעת האפוקליפסיה. שאלוהים יעזור לכולנו.

אמיצים מספיק בשביל לשלוח את השירים שלכם לדו"ח? שלחו הודעה בפייסבוק>>

לדו"ח המבקר #26
לדו"ח המבקר #25
לדו"ח המבקר #24

לדו"ח המבקר #23
לדו"ח המבקר #22

לדו"ח המבקר #21

לכל הדו"חות

288907_tumb_800Xauto

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני