10 האלבומים הגדולים של 2019

רגע לפני סיום העשור, 2019 סיפקה לנו ים של מוזיקה איכותית וכמה אלבומים שיזכרו לעוד הרבה שנים קדימה. אז בלי חפירות מיותרות, קבלו את עשרת האלבומים הגדולים של 2019.

10. Bat For Lashes- Lost Girls

באלבומה השלישי ממשיכה Bat For Lashes, הלוא היא נטשה קאן, להתחבר בכל הכוח לסאונד האלקטרוני של האייטיז. בין היתר סיפרה קאן כי את ההשראה לסאונד של האלבום קיבלה מאמני אייטיז כמו סינדי לאופר, בנהנהרמה ואחרים.

בתור חובב אייטיז מושבע אני מאוד אוהב את כיוון הדארק פופ הזה שלקחה קאן באלבומה האחרון ובכלל פשוט אוהב את כל מה שיש עליו חותמת של Bat For Lashes. וגם, איזה שיר מדהים זה Mountains.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Mountains, Kids in the Dark, Feel for You

9. Thom York- Anima

כל דבר חדש שת'ום יורק משחרר זו ברכה, בטח אם זה ברמה של Anima. באלבום הסולו השלישי שלו ממשיך יורק (אין עוד מלבדו) לפרק את הלב לרסיסים על מצע של מוזיקה אלקטרונית עדינה שחודרת לנשמה ולא משאירה אותך אדיש. 

לא כולם יסכימו איתי אבל אני מוצא את Anima מעט יותר (רק מעט כן?) נגיש משני האלבומים הקודמים והמעולים של יורק. בקיצור, עם רדיוהד, בלי רדיוהד, האיש יודע לעשות מוזיקה שתשרוד בקלות גם עוד 1000 שנה.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Dawn Chorus, Not the News, Runwayaway

8. Sharon Van Etten- Remind me Tomorrow

למרות שקיבלה כבר מזמן חותמת של "תו איכות", שרון ואן איטן לא הורידה את הרגל מהגז והפציצה השנה באלבום חמישי אדיר. הטקסטים חדים יותר, המוזיקה אקלקטית יותר ופאק איזה שיר אדיר זה Seventeen. 

ואן איטן ממשיכה להתפתח מאלבום לאלבום ומקבעת את מעמדה כאחת היוצרות החשובות והטובות של העשור האחרון.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Seventeen, I Told You Everything, Jupiter 4.

7. Bruce Springsteen- Western Stars

אני מודה שלא תמיד היה לי קל עם 'הבוס'. אין ספק בכלל שהוא מהאמנים הגדולים שעדיין מהלכים בינינו ושיש באמתחתו יותר קלאסיקות מלרוב האמנים שפועלים היום ביחד! ועדיין איכשהו לא תמיד התחברתי אליו. אבל Western Stars הוא גיים צ'יינג'ר מבחינתי.

"נקי" מדיסטורשנים אך מצויד בכלי מיתר וגיטרה אקוסטית, יוצא ספרינגסטין פעם נוספת למסע באמריקה, אהובתו הנצחית, ודרך סיפוריה הקטנים מהדהד את החיים של כולנו. אחד האלבומים הכי מרגשים והכי יפים ברפרטואר הענקי של היוצר הבאמת ענק הזה ואחד היפים שיצאו השנה.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Hitch Hikin, There Goes My Miracle, The Wayfarer
לחצו לביקורת המלאה על Western Stars>>

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני

6. Billie Eilish- When We All Fall Asleep, Where Do We Go?

מי היה מאמין שבגיל 17 בלבד, בילי אייליש, תהיה אחראית לאחד מאלבומי הבכורה המרשימים ביותר שיצאו בשנים האחרונות.

זה אולי קלישאתי להגיד ש- When We All Fall Asleep, Where Do We Go? הוא קולו של דור אבל הוא בהחלט לא רחוק מזה. כמו הדור שהיא מייצגת כך גם בשירים שלה בילי אייליש מצד אחד מאוד מחוברת לעצמה אך מצד שני גם מנותקת. מודעת לעצמה ולכוח שלה אך גם מלאת חששות ופחדים (מי אמר קסנקס ולא קיבל?).

אייליש מוכיחה שלמרות הגיל והעובדה שמדובר באלבום בכורה, עדיין אפשר לחדש, להתאמץ, להיות מעניינים ואפילו לזכות באהבת הקהל. האומץ שלא ללכת על בטוח מעורר כבוד, בטח כשהיצירה כל כך מהודקת ושלמה.

לא משנה על איזה שיר תיפלו באלבום הנפלא הזה, הוא יחרט לכם עמוק בראש ובעור. ככה מרגישה קלאסיקה.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: You Should See Me in a Crown, When the Party's Over, Bad Guy.
לחצו לביקורת המלאה על When We All Fall Asleep, Where Do We Go>>

moadon-tarbut-24

5 Lana Del Rey- Norman Fucking Rockwell

מי שעקב אחרי לנה דל ריי בשנים האחרונות, לא צריך להתפלא שהיא הוציאה השנה את המאסטרפיס שלה, Norman Fucking Rockwell. אבל האיכות הכמעט בלתי נתפסת שלו הפתיעה אפילו אותי.

באלבומה השישי, לנה דל ריי לוקחת אותנו לטיול בנבכי נשמתה המיוסרת ופותחת בפנינו את הלב כפי שמעולם לא עשתה בעבר.

החיבור של האני הפנימי שלה שמהדהד החוצה למציאות בה אנו חיים בעידן טראמפ, הופך את האלבום לחוויה מסעירה ושם את דל ריי בשורה הראשונה עם היוצרות החשובות בימינו.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: The Greatest, Love Song, Hope Is a Dangerous Thing for a Woman Like Me to Have – but I Have It
לחצו לביקורת המלאה על Norman Fucking Rockwrll>>

4. Nick Cave- Ghosteen

מי האמין שאחרי קריירה של כמעט 40 שנה, ניק קייב יספק את אחד האלבומים הכי יפים שלו, אם לא את היפה ביותר.

ב- Ghosteen ממשיך נסיך האופל לנסות ולהתמודד ללא הצלחה יתרה עם מותו של בנו, ארתור, שנהרג לפני 4 שנים בלבד ב- 2015.

בניגור ל- Skeleton Tree המדהים מלפני 3 שנים, Ghosteen, על אף העצב האדיר בו, מצליח להכיל בתוכו כמה קרני אור שיחד עם העטיפה האוטופית שלו, מצליחים להפוך את היצירה למעט יותר (וזו מילה גדולה בשביל אלבום של קייב) אופטימית.

שלא יהיה ספק, זה עדיין אלבום שאסור לכם בשום פנים להאזין לו אם אתם בדאון, אבל היופי שלו הוא באמת בלתי נתפס.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Bright Horses, Sun Forest, Waiting for You
לחצו לביקורת המלאה על Ghosteen>>

3. The National- I'm Easy to Find

במשך שנים התרגלנו לשמוע את הקינות והטקסטים הכואבים של מאט ברנינגר על חיי האהבה והנישואים שלו מנקודת מבטו האישי. 

סוג של מונולוגים כואבים ועצמתיים על התבגרות ובגרות בעולם המודרני ומה בדיוק קורה לכל אותם חלומות ושאיפות שהיו לנו לפני שהתמסרנו לילדים, משכנתא ובורגנות.

אבל ב- I'm Easy to Find, אלבומה השמיני של אחת הלהקות הטובות והחשובות בעשור וחצי האחרונים, המצב משתנה.

מחוזקים בלא פחות משבע זמרות מדהימות (ביניהן גייל אן דורסי, שרון ואן איטן, ליסה האניגון ואחרות) המונולוגים של ברנינגר הפכו לדיאלוגים מופלאים על יחסים מלאי אהבה אך גם הרבה כאב.

כמו יין טוב הנשיונל הולכים ומשתבחים מאלבום לאלבום והיצירה הנוכחית שלהם ממחישה עוד יותר למה מדובר באחת הלהקות הגדולות ביותר שפועלות כיום.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Rylan, Hairpin Turns, Light Years
לחצו לביקורת המלאה על I'm Easy to Find>>

2. Vampire Weekend- Father of the Bride

כמעט בכל שנה אחרת האלבום הזה היה כובש בקלות את המקום ראשון. אחרי לא פחות משש שנים, חזרו ומפייר וויקנד עם אלבום כפול וים מוזיקה מדהימה שהוכיחה שמדובר באחד ההרכבים המשובחים שפועלים כיום.

מחוזקים בדניאל חיים, סטיב לייסי, מארק רונסון וחברים נוספים, סיפקה החבורה מניו יורק 18 קטעים לפנתיאון ולפחות שניים מהשירים הכי יפים של העשור, Jerusalem, New York, Berlin ו- Harmony Hall.

במשך למעלה מ- 60 דקות חוקר עזרא קוניג את שורשיו היהודים ואת העולם המודרני שסביבנו לרבות היסטוריה, פוליטיקה, איכות סביבה, אהבה, לידה ומוות. אם טרם עשיתם זאת, קחו נשימה ארוכה ותצללי אל תוך האלבום הכי מיוחד שיצא השנה. סיכוי טוב שתתמכרו.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Jerusalem, New York, Berlin, Harmony Hall, This Life.
לחצו לביקורת המלאה על Father of the Bride>>

1. Bon Iver- i,i

כמו דמותו של מידאס מהמיתולוגיה היוונית, כך גם כל דבר שג'סטין ורנון נוגע בו הופך לזהב טהור. היכולת של האיש הזה להמציא את עצמו מחדש בכל אלבום היא פשוט נדירה ויותר מזה, ממחישה עד כמה הוא לא רק "זמר" או "מוזיקאי", אלא אמן אמיתי במלוא המובן והמשמעות של המילה.

ב- i,i אלבומו הרביעי עם ההרכב שלו, בון איבר, ממשיך ורנון לרקום יחדיו טקסטורות, שכבות, מרקמים וסאונד לכדי מארג מוזיקלי מאתגר במידה אך מפעים ביופיו כמו שרק הוא יודע.

למי שעוד היה ספק (ולא ברור למה) i,i מוכיח שורנון הוא מהאמנים הגדולים והחשובים בדורנו וכבר עכשיו אפשר לשמוע את ההשפעות שלו על עשרות אמנים אחרים. גם הספקנים הגדולים ביותר יתקשו להודות אחרי אלבום כזה שבון איבר היא לא עוד תופעת היפסטרים חולפת אלא פה בכדי להישאר ושאין מה לעשות וג'סטין ורנון פשוט לא יכול לטעות.
רוצו לחפש ביוטיוב או בספוטיפיי: Naeem, Faith, Hey Ma
לחצו לביקורת המלאה על i.i>>

10 האלבומים הגדולים של 2018
10 ה
אלבומים הגדולים של 2017
10 האלבומים הגדולים של 2016

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

2019.jpg

באנר מועדון תרבות

 

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s