באירוויזיון יש הכל. חוץ ממוזיקה

זהו זה, אירוויזיון 2019 מאחורינו. האירוע שחירפן את כולנו מצד אחד, אבל גם נתן לנו להרגיש כמו מדינה נורמלית למשך שבוע, הסתיים וזה זמן טוב לדבר קצת על המהות האירוע הזה. כי עם כל הכבוד לכל מה שהאירוויזיון מייצג, לפעמים קשה לזכור שמדובר בתחרות מוזיקה, ומוזיקה כבר המון שנים, אין בה ממש.

מבלי להיות ציני לשניה, תחרות האירוויזיון מייצגת המון דברים יפים. היא פלטפורמה מופלאה לקירוב לאומים ולבבות, היא מהווה קול אמיתי למגזרים שלמים שסובלים בדרך כלל מתת ייצוג, היא מדהימה ויזואלית, מרשימה הפקתית, מורכבת להחריד, מוגזמת ומאוד מאוד פוליטית. תחרות האירוויזיון היא הכל, חוץ מתחרות מוזיקה.

אם נפשיט מהאירוע המפונפן הזה את כל הנצנצים והפאתוס שמאפיינים אותו, נגלה שאין לו באמת ערך מוזיקלי ממשי. השירים בו נטולים כל משקל סגולי שיכול לשנות או לרענן משהו בעולם המוזיקה המערבי. נסו להיזכר בשיר מהעשור האחרון ששרד את מבחן הזמן? זוכרים מי זכה לפני TOY? זוכרים מי ייצג אותנו בשנה שעבר או בשנה לפניה? כנראה שהתשובות לרוב השאלות הללו יהיו "לא".

וגם אם יש לכם זיכרון טוב או שאתם סתם חובבי אירוויזיון, האם השירים בתחרות הם באמת הדבר הכי טוב שיש לעולם המוזיקה להציע לנו? האם זוהי חוד החנית של המוזיקה הפופולרית המערבית?

מה שמדהים עוד יותר היא העובדה שלמרות פריצת הגבולות והליברליות של התחרות, מבחינה מוזיקלית השירים בה שמרניים להחריד. סקאלת השירים בתחרות כוללת בדרך כלל בלדות פסנתר קיטשיות, מקצבי פופ משמימים וקולות גנריים מעייפים במקרה הטוב ומשעממים להחריד במקרה הרע.

בינינו, קונצ'יטה לא זכתה בגלל השיר החד פעמי שלה (מישהו זוכר אותו בכלל?), להקת "לורדי" המפלצתית מפינלד לא זכתה בגלל שהמציאה את הרוק ועם כל הכבוד גם "דיווה" הוא לא בדיוק Stairway to Heaven. כל השירים הללו ועוד לא זכו בגלל מה שהם, אלא בזכות מי שהם ייצגו: שונות, פתיחות וקבלת האחר. זה כמובן בסדר גמור, אבל מוזיקלית אי אפשר לכנות אותן נקודות ציון בהיסטוריה של המוזיקה, וזה עוד בלשון המעטה.

באנר מועדון תרבות

כמובן שיש יוצאים מן הכלל. המקרה של נטע ברזילי ו- TOY למשל הוא דוגמה מצוינת למה קורה כשכריזמה וטיימינג (מחאת ה- MeToo) פוגשות שיר שהוא באמת טוב. גם הפורטוגלי ההזוי מלפני שנתיים הוכיח שאפשר למצוא מדי פעם שיר טוב באירוויזיון (שנה לפני כן אגב, לא השתתפה פורטוגל בתחרות בגלל שרשות השידור שלה סברה שהעדרות השיר שלה בגמר 2015 הייתה לא הוגנת. פוליטיקה מישהו?).

מעבר להיותה שיעור גיאוגרפיה למתקדמים (מתי לעזאזל מקדוניה הפכה למקדוניה הצפונית?!), האירוויזיון היא תחרות הריאליטי הגדולה בעולם. זו תחרות של עצמה, יופי, סטייל, שונות וצבע ולכן כבר מזמן השירים לא נשפטים על פי קריטריונים מוזיקליים בלבד (בהנחה שמתישהו זה באמת היה כך ואני בספק). אז אם אתם בקטע של להרגיש ללילה אחד שאתם חיים באוטופיה בינלאומית נטולת גבולות, אתם תמשיכו ליהנות מהאירוויזיון. אם אתם בקטע של מוזיקה אמיתית, תנו אוזן לחדש של הנשיונל או ומפייר וויקנד. 

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

eurovision-song-contest-2019

באנר מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s