האלבום הלא מוערך של רדיוהד: 15 שנה ל- Hail to the Thief

אם יש דבר כזה אלבום לא מספיק מוערך של רדיוהד, הרי שזה Hail to the Thief. אבל האמת היא שמדובר באחד האלבומים היותר טובים שלהם.

ציון המועדון: ★★★★☆

פיגועי ה-11 בספטמבר יצרו מציאות עולמית חדשה. לטרור אין פחד או גבולות ושום מדינה לא חסינה בפניו. הפיגועים הגדולים בהיסטוריה של ארה"ב הפכו את העולם בראשית המילניום החדש למקום שקצת יותר מפחיד בו.

לכן כשג'ורג' בוש הכריז על "המלחמה בטרור" – מבצע יומרני למיגור כל ארגון או משטר שהיה קשור בצורה כזאת או אחרת לפיגועי האחד עשר בספטמבר או לטרור בכלל, העולם מיהר להתייצב מאחוריו. 

"המלחמה תהיה ארוכה ותציב על הכוונת לא רק ארגוני טרור אלא גם מדינות המגבות אותן. כל המדינות צריכות לקבל החלטה – או שאתם איתנו או שאתם עם הטרוריסטים" אמר ג'ורג' בוש ערב יציאת ארה"ב אל הלא ממש נודע. אבל אף אחד לא רצה להתייצב לנגד ארה"ב, בטח לא כשהכעס של המעצמה הגדולה ביותר היה בסך הכל מובן ומקובל. אז העולם מיהר להתייצב לצידם של בוש ואמריקה, אפילו מדינות נייטרליות בבסיסן כמו ספרד, איטליה ואוסטרליה.

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני

עד 2002 הספיקה ארה"ב ובנות בריתה מאירופה להילחם באפגניסטן ומערב אפריקה והכל כאמור התקבל בהבנה יחסית וגיבוי. אך עם התרחבות הלחימה לטריטוריות אחרות, בעיקר עיראק, התמיכה הציבורית במלחמה בטרור החלה להתדרדר.

בעוד הלחימה באפגניסטן התקבלה כלגיטימית, הפלישה לעיראק נתפסה כבעלת מניעים אישיים (לבוש היה חשבון פתוח עם סדאם חוסיין עוד ממלחמת המפרץ הראשונה) וכלכליים (מצבורי הנפט העצובים במדינה). אלה הפכו את דעת הקהל והביאו מיליונים ברחבי העולם למחות נגד ג'ורג' בוש ו"מלחמותיו המיותרות".

הגישה הכוחנית של בוש כלפי כל דבר שנחשד כטרור או כסיוע לטרור הביאה רבים לצאת נגדו וכנגד ארה"ב, בעיקר באירופה שבאופן מסורתי היוותה משקל דיפלומטיה ובירוקרטי כנגד ארה"ב.

אם ב- 2001 הצהירו עיתוני אירופה כי "כולנו אמריקאים" (העיתון הצרפתי "לה-מונד" למשל) בפברואר 2003 הפגינו נגד ארה"ב ב- 10 מיליון אנשים בכ- 600 מקומות שונים על הגלובוס. התפיסה הייתה כי ארה"ב ומלחמתה העיוורת בכל מקום על הגלובוס, לא מצילים את העולם אלא מדרדרים אותו יותר.

מדהים שבתוך פחות משלוש שנים, הפכה ארה"ב מהנפגעת העיקרית שזכותה לנקום, לפושעת וכאיום על שלום העולם. גם מבחינת עולם המוזיקה.

על התגובות המוזיקליות לפיגועי האחד עשר בספטמבר כבר כתבתי כאן בהרחבה אבל בגדול הם מתחלקים לשלושה ובצורה כרונולוגית: פטריוטיזם שמרני – שירים שעודדו את אמריקה מבחינה מוראלית והצדיקו נקמה. פטריוטיזם ליברלי – שירים אינטרוספקטיביים שתפקידן היה להתאבל על זכר הקורבנות, לעשות חשבון נפש ולבנות את האומה מחדש. ולבסוף מחאה- שירים שיצאו נגד מדיניות המלחמה בטרור של ארצות הברית. 

Hail to the Thief משתייך לשלב השלישי, ולא רק בשל העובדה ששמו, "הידד לגנב", מתייחס ישירות לג'ורג' בוש (כך נהגו לקרוא לו מתנגדיו בקמפיין הבחירות שלו). חלק גדול מהליריקה באלבום נכתבה על ידי יורק מתוך "תחושה כללית של בורות, חוסר סובלנות, פאניקה וטיפשות שהגיעו בעקבות בחירתו של ג'ורג' בוש לנשיא ארה"ב", מה שהופך את Hail to the Thief לאלבום הכי פוליטי של רדיוהד.

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני

יחד עם זאת, הפוליטיקה של יורק אינה מלוכלכת. לא תמצאו בטקסטים חצים ישירים נגד בוש, זה קל מדי עבור יורק, לכן המחאה שלו מתובלת עם שלל עולמות החל מהחלל החיצון ועד תוכניות ילדים שבנו נהג לצפות בהן.

There There למשל, הסינגל הראשון מהאלבום הוא גם כינוי לאופן בו מרגיעים ילד וגם התהדר בקליפ מרהיב שנראה כמו אגדת ילדים בה יורק הוא הכוכב. הטקסט מזהיר אותנו מפני הסכנה שאורבת בדברים שנראים טוב מדי". "רק בגלל שאתה יכול להרגיש את זה, עדיין לא אומר שזה קיים" שר יורק בפזמון.  לימים הוא יתוודה שבכה בפעם הראשונה ששמע את השיר מוכן.

לירית Hail to the Thief ממשיך מסורת מפוארת של כתיבה פוסט מודרנית של יורק, שמצליח לנגוע בעצבים החשופים ביותר הן של הנפש האנושית והן של החברה בתוכה היא חיה. אבל גם מוזיקלית האלבום הזה הוא  הצלחה כבירה בעיני. 

Hail to the Thief הוא שילוב מדויק בין הרוק של The Bends ו- OK Computer לאלקטרוניקה של Kid A ו- Amnesiac. האלבום נפתח באחד מהקטעים הכי עצמתיים של רדיוהד אי פעם, 5=2+2, העוסק בבלבול, פרנויה, חרדה והעובדה ששום דבר לא נראה כמו שהוא נראה (תודה ל- '1984'). השיר הזה אולי מתחיל שקט אבל בהמשך הוא מתפוצץ והופך לאחד השירים הכי "כבדים" ברפרטואר של הלהקה. 

מיד אחריו מגיע Sit Down. Stand Up שנכתב בעקבות עדויות ששמע יורק על רצח העם ברואנדה ומציג את רדיוהד בשיאה האלקטרוני. בעיני זה אחד הקטעים הכי מופלאים שיצר ההרכב שגורם לי לצאת מגדרי כל פעם מחדש. 

לאחר מכן מגיעה בלדת הפסנתר המופלאה, Sail to the Moon, בה יורק אומר לבן שלו "אתה יכול לגדול להיות נשיא, רק תבחין בין טוב לרע". Backdrifts המדהים והאלקטרוני שמגיע לאחר מכן סוגר את אחד מהרצפים החזקים ביותר של איזשהו אלבום של רדיוהד.  

יש כמה שירים בבטן האלבום שיוצרים בו מעט עומס ולחלוטין היה אפשר לדלל את כמות השירים, אבל כל זה לא באמת משנה כשאסופת שירים כזאת מסתיימת בשיר כמו A Wolf at the Door, מהשירים היפים ביותר שתום יורק אי פעם כתב. 

לא כל כך מובנת לי הרתיעה מ- Hail to the Thief. מדובר ביצירה שגם אם היא לא מושלמת, היא שכלתנית ומרתקת. האלבום הזה נמצא בטופ 3 שלי מבחינת האלבומים של רדיוהד ויש לי אפילו את הגרסה המשולשת שלו הכוללת ב-סיידים ולייבים הכוללים בין היתר את Gagging Order המדהים ו- Fog שרק אלוהים יודע איך לא נכנסו לאלבום.

ובכל זאת Hail to the Thief הוא עדיין אחד האלבומים העצמתיים ביותר של רדיוהד ואם טרם השתכנעתם, תנו לו צ'אנס נוסף, יש מצב שהפעם לא תתאכזבו. 

11 השירים הגדולים של רדיוהד
המחשב עדיין עובד: 20 שנה ל- OK Computer
7 אלבומים קלאסיים עם שירי פתוחים מושלמים
A Moon Shaped Pool- ביקורת אלבום

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

 

radiohead-616x440

Radiohead_-_Hail_to_the_Thief_-_album_cover

רוצה לקבל עדכונים חמים ממני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s