אלבום האינדי הגדול בהיסטוריה? 20 שנה ל- In the Aeroplane Over the Sea של Neutral Milk Hotel

מלחמת העולם השנייה, אנה פרנק, ישו, העלמות מסתורית ודורות של מוזיקאים שגדלו עליו. 20 שנה ל- In the Aeroplane Over the Sea, מאלבומי האינדי הגדולים אי פעם.

ציון המועדון: ★★★★★

הקלישאה הכי מפורסמת על The Velvet Undergroung & Nico שחגג לאחרונה 50, היא שבזמן אמת לא הרבה אנשים קנו אותו, אבל מי שכן קנה אותו הקים להקה. המשפט הזה, שנטבע אגב על ידי בריאן אינו, מדגיש את החשיבות ההיסטורית של היצירה ואת ההשפעה שלה על עולם המוזיקה, זאת למרות שלא רבים רכשו אותה בזמן אמת.

הגישה הזאת ממחישה את העובדה שיצירה מוזיקלית לא חייבת להיות פופולרית בשביל לזכות לאהדת הביקורת. למעשה הרבה פעמים ההיפך הוא הנכון ויצירות פופולריות שמוכרות מיליונים נתפסות כשעשוע בלבד וככאלה שלא מסוגלות לגלם בתוכן משמעותיות עמוקות מדי. אמנות טובה מסתבר חיה לנצח גם אם היא לא מוצר צריכה מצליח.

דוגמה מופלאה לכך אפשר לראות ב- In the Aeroplane Oer the Sea, אלבומם השני של הרכב האינדי, Neutral Milk Hotel, בהנהגתו של ג'ף מנגום. בצאתו האלבום זכה להתעלמות מוחלטת אבל אט אט עם השנים, כמו טיפה החוצבת בסלע, האוצר הלך והתגלה עד שהפך לאחד האלבומים המשפיעים ביותר בתולדות המוזיקה העצמאית האלטרנטיבית. לא פחות.

ניוטרל מילק הוטל הוא סוג של שם במה עבור ג'ף מנגום משום שמדובר בפרויקט שהוא נטו עצמאי שלו. למעשה מנגום עונה כמעט על כל קלישאה מוזיקלית של המוזיקאי המיוסר שיעשה הכל בשביל האמנות שלו. הוא סוג של נווד שנע ממקום למקום, ישן אצל חברים, עובד בעבודות מזדמנות והכל בשביל להגשים את עצמו ואת המוזיקה שלו. המקום היחיד שמנגום נטע בו שורשים היה בקולקטיב המוזיקלי המקומי, The Elephent 6, שהקים יחד עם חברי ילדותו בדנבר קולורדו.

הקולקטיב הזה תפקד כמעין חממה בתוכה פעלו מוזיקאים והרכבים שונים שהמשותף להם הייתה יצירה עצמאית לצד ההערכה עזה לביץ' בויז ולבריאן וילסון. עם הזמן חלק מהלהקות הללו זכו להצלחה גדולה (Of Montreal), חלק להצלחה מסוימת (The Apples in Stereo) בעוד אחרות התפיידו לחלוטין לאוויר האולם. אך מתוך כל אלה רק מנגום הצליח לשחרר אלבום שיהפוך למיתוס ואת The Elephent 6 לשם נרדף לאיכות ואותנטיות. 

באנר מועדון תרבות

את יצירת הביכורים שלו, On Avery Island מ- 1996, הקליט מנגום על טייפ סלילים פשוט כמעט לבדו, כאשר את רוב התפקידים הנוספים מנגן מפיק האלבום וחבר להקת The Apples in Stereo, רוברט שניידר. לאחר שחרור האלבום (שזכה למעט מאוד התעניינות תקשורתית) ולצורך הופעותיו, הצטרפו למנגום המוזיקאים ג'וליאן קוסטר, סקוט ספילנס וג'רמי באנרס שהפכו לראשונה את ניוטרל מילק הוטל ללהקה של ממש.

בכדי להקליט את אלבומה השני של הלהקה, החליטו מנגום והחבורה לחזור לדנבר ולהתאחד עם רוברט שניידר באולפני Pet Sounds (אמרנו כבר שם אוהבים את הביץ' בויז?). הפעם החליט מנגום להקליט חומרים שעבד עליהם עוד לפני אלבום הבכורה שלו, חומרים שהושפעו מאוד מיומנה של אנה פרנק.

סיפורה הטראומטי של הילד היהודי היה אחד הכוחות המניעים והמטלטלים ביותר שחווה מנגום. לימים סיפר כי לאחר שסיים בפעם הראשונה את קריאת היומן הוא בכה במשך שלושה ימים ברציפות וחלם שוב ושוב כיצד הוא שב לאותה תקופה ומציל את אנה. "אני יודע שהם קברו אותה יחד עם רבים אחרים, אחותה, אמה ועוד 500 משפחות. הלוואי ויכולתי להציל אותה עם איזושהי מכונת זמן…" הוא שר ב- Oh Comely, שמונה דקות ושמונה עשר שניות של כאב בלתי נסבל שהוקלטו בטייק אחד ובניסיון הראשון.

גם השיר Holland, 1945 לא משאיר הרבה מקום לדמיון עם מילים קורעות לב כמו  "הילדה היחידה שאי פעם אהבתי נולדה עם שושנים בעיניה אבל הם קברו אותה בחיים ערב אחד ב- 1945…".  

כל האלבום הזה מכיל בתוכו את עננת מלחמת העולם השניה עם שירים שמצד אחד מציגים נוסטלגיה מתוקה ומצד שני עוסקים באבדן הילדות וחשש תמידי. אפילו העטיפה שלו היא רפרודוקציה מלחיצה במקצת לגלויה הולנדית מימי המלחמה שעוצבה מחדש על ידי כריס ביהימר שאחראי לרוב עטיפות האלבומים של R.E.M. בעיני אחת מעטיפות התקליטים הגדולות אי פעם. 

הטקסטים העצובים והמאוד מסתוריים לעיתים של מנגום לצד תחושת המועקה הכללית, מצליחים לעבור עם סאונד ה- Lo-Fi הכמעט ביתי של האלבום. העדר המימון של חברת תקליטים גדולה, טכניקות ההקלטה הפשוטות והעובדה שהאלבום כולו מנוגן כמעט באופן אבסולוטי על גיטרה אקוסטית (אפילו הדיסטורשיין מופק כולו מהגיטרה אקוסטית של מנגום), הופכים את In the Aeroplane Oer the Sea לאלבום בעל סאונד ייחודי שלא תשמעו בשום מקום אחר.

כל פריטה ופריטה על הגיטרה נשמעת כאילו זו הפעם האחרונה שמנגום ינגן בחייו. אפשר לשמוע כל חריקה, כל צרימה, כל חצי זיוף בשירה ואלה בדיוק הדברים שהופכים את האלבום הזה לכל כך חם, אישי, צורם ומנוכר בעת ובעונה אחת. זה אחד האלבומים היחידים שאני מכיר שיכולים להעביר למאזין סערת רגשות מטלטלת.

כל אלה הופכים את the Aeroplane Oer the Sea ליצירה אותנטית, אמיתית שפורצת מליבו של מנגום כמו לבה מלוע הר געש. זה לא עוד אלבום ממותג "אינדי" בשביל דעת הקהל. זו לא להקה שמתהדרת בטייטל "עצמאית" בזמן שמאחוריה עומדת חברת תקליטים גדולה שדואגת לסטיילינג, קליפים במיליוני דולרים והפקות נוצצות ש"ינגישו" את הסאונד שלה להמונים (מישהו אמר גראנג'?). זהו אלבום עצמאי לחלוטין שנברא מתוך מוחו הקודח של אחד המוזיקאים המרתקים של הניינטיז ובכלל, ללא כל התערבות חיצונית וללא כל התחשבות באילוצי מכירות ופופולריות. אין גבול ליצירתיות, לחופש האמנותי ולאותנטיות של מנגום באלבום הזה, מה שהופך אותו ליצירת אמנות אמיתית, כמעט נדירה.

לאחר צאתו של האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות כאשר בשיא הצלחתה היא קיבלה הצעה מ- R.E.M להיות להקה החימום שלה. חברי הלהקה התלהבו וכבר חשבו לנתב את ההצלחה היחסית לאלבום חדש, אבל למנגום היו תוכניות אחרות. בבת אחת וללא כל התרעה מוקדמת הוא הוריד את השאלטר על ניוטרל מילק הוטל ונעלם מעיני הציבור. 

באנר מועדון תרבות

עד היום לא כל כך ברור מה גרם למנגום לנקוט בצעד הקיצוני שנקט. הוא רק זרק כמה פעמים שנמאס לו להופיע ולהסביר את מילות השירים שלו. הלהקה חזרה בהרכבה המקורי לסיבוב הופעות מפתיע בין השנים 2013-2014 כאשר בתחילת 2015 חבריה שחררו הודעה כי ההרכב יצא לסיבוב הופעות נוסף בקיץ 2015 שיהיה האחרון שלה לעתיד הנראה לעין: "חברים יקרים אנחנו אוהבים אתכם אבל זה הזמן לומר שלום…" הם כתבו בהודעה לפני שחתמו את הגולל והכריזו כי הם לא מתכוונים להופיע יותר בעתיד הנראה לעין.

ניוטרל מילק הוטל וג'ף מנגום לא פעלו זמן רב ולא שיחררו יותר מדי חומרים רשמיים (למרות הקלטות ביתיות רבות שדלפו לרשת וכמה אלבומי EP קצרים), אבל המורשת שלהם חיה ובועטת. אינספור אמנים ולהקות הצהירו כי עבודתם המוזיקלית ובעיקר In the Aeroplane Over the Sea השפיעו עליהם: קשה,  Bright Eyes, The Decemberists, The Mountain Goats, Brand New הם רק חלק מהדוגמאות. ויין באטלר, סולנה של ארקייד פייר אף הצהיר כי In the Aeroplane Over the Sea הוא מהסיבות העיקריות שהלהקה החליטה לחתום בחברת התקליטים Mirage ששחררה את כל החומרים של ניוטרל מילק הוטל.

20 שנה עברו ו- In the Aeroplane Over the Sea ממשיך לצבור אוזניים חדשות מדי יום. 20 שנה והאגדה ממשיכה לצמוח למיתוס על הגאון שהפציץ ביצירת מופת ואז עזב את הכל. הצליל האחרון שאפשר לשמוע באלבום זה את מנגום מוריד את הגיטרה שלו ומתרחק מהמיקרופון, וזה בדיוק כפי שקרה גם במציאות.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

neutral-milk-hotel-wallpaper-1neutral-milk-hotel-wallpaper-1111

באנר מועדון תרבות

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אלבום האינדי הגדול בהיסטוריה? 20 שנה ל- In the Aeroplane Over the Sea של Neutral Milk Hotel

  1. פינגבק: חכמת ההמונים או פלצנות המבקרים? על מצעדי העשור של גלגל"צ | מועדון תרבות

  2. פינגבק: 15 שנים ל- Funeral של ארקייד פייר | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s