בין לורד לפול סיימון והחרם המוזיקלי על ישראל

הביטול של לורד מוכיח שקיץ ההופעות האדיר שעבר עלינו ב-2016 היה רק אחיזת עיניים. ישראל עדיין סובלת מחרם תרבותי אמיתי ומי שמחפש אמנים גדולים ואקטואליים כנראה יצטרך למצוא אותם בחו"ל. כמה חבל שאין יותר אמנים עם ביצים כמו פול סיימון.

בשנת 2005 יצאתי לשליחות במחנות קיץ בארה"ב. אחד הדברים שהכי זכורים לי מהביקור הוא מפגש שהיה לנו עם איזשהו קונסול ישראלי או משהו כזה שהזהיר אותנו כבר אז (ואני מדבר אתכם על למעלה מ-12 שנה כן?) שדעת הקהל האמריקאית הולכת ומשתנה לרעת ישראל. משם הדרך ל"שבוע האפרטהייד" בקולג'ים האמריקניים היה קצר.

זוהי רק דוגמה אחת שאני חוויתי בהקשר של איך נתפסת ישראל בעולם. אבל אני מבטיח לכם שכל מי שימצא את עצמו מתגורר (אבל ממש גר, פחות מטייל וכאלה) שבועיים באיזושהי מדינה מערבית ויבחן את הסיקור של ישראל בתקשורת המקומית לא יצא מעודד. וזה עוד בלשון המעטה.

באנר מועדון תרבות

עכשיו תארו לעצמכם אילו 7 מדורי גיהנום צריכים לעבור אמנים שרוצים להופיע בישראל. התמודדות עם דעת הקהל המקומית האנטי ישראלית, גידופים והשמצות ברשתות החברתיות, קריאות לחרם, חפירות מרוג'ר ווטרס ותנועת ה- BDS וכל זה בשביל שעתיים בפארק הירקון במקרה הטוב או מנורה מבטחים במקרה הגרוע.

תוסיפו לזה את הבורות המובנת בסכסוך הישראלי פלסטיני ותקבלו מתכון בעייתי מאוד עבור כל אמן שמפחד על התחת שלו ולא רוצה להכניס את הראש לקלחת המטורפת הזאת. בעצם למה אני צריך לנסות ולתאר את הסיטואציה שעומדת בפני אמנים שרוצים להופיע כאן אם ניק קייב אמר זאת ממקור ראשון במסיבת העיתונאים לפני הופעתו בארץ בנובמבר האחרון: "אם אתה מופיע בישראל אתה חייב לעבור השפלה פומבית…".

אין ספק שהשנים האחרונות בהחלט היו נפלאות מבחינה מוזיקלית, בעיקר הקיץ האחרון שהביא איתו תותחים כבדים כמו איירוסמית', טירס פור פירס, פט שופ בויז, גאנז אנד רוזס, רוד סטיוארט, פיקסיז וכמובן רדיוהד. אבל בואו נודה רגע באמת. אף אחד מההרכבים והאמנים האלה, אולי להוציא את רדיוהד, לא ממש רלוונטיים לפחות בשני העשורים האחרונים ולגבי רדיוהד, כולנו זוכרים כמה חרא הם אכלו על ההחלטה שלהם לחזור לישראל. החל ממכתבי נאצה פתוחים כנגדם ועד הפגנה של ממש עם דגלי פלסטין בהופעה שלהם בפסטיבל "טרנסמיט" בגלזגו.

אני גם לא מתעלם מכך שהיו אמנים אקטואליים בודדים שהופיעו כאן בשנים האחרונות כמו ג'סטין ביבר (2017) קניה ווסט (2015), סיה (2016) וריהאנה (אי שם ב-2013), אבל מי שמעוניין לראות את ביונסה, פו פייטרס, קולדפליי, ארקייד פייר, ארקטיק מאנקיז, הנשיונל, קנדריק לאמאר ואחרים, יצטרך כנראה לחכות. קשה לי להאמין שאמנים בסדר גודל הזה יסתכנו עם תפוח האדמה הלוהט הזה שנקרא ישראל.

גם מעבר לבעיה הפלסטינית, בתפיסה ישראל הופכת להיות מזוהה יותר ויותר עם האיש השנוא בעולם: דונלד טראמפ. הנשיא האמריקאי כל כך משוקץ בקהילת האמנים בארצו ומחוצה לה שאף מוזיקאי לא רוצה להיות מזוהה עם עמדותיו. אפילו מארגני טקס ההשבעה שלו התקשו למצוא אמנים שיסכימו להופיע באירוע החגיגי וכך במקום אלטון ג'ון, ג'סטין טימברלייק, סלין דיון ואחרים שאמרו לא תודה, נאלץ טראמפ להסתפק בזמר הקאנטרי טובי קית', Three Doors Down, ג'קי אוונצ'ו, בת ה- 16 מ- America's Got Talen ומקהלה המורמונית (נשבע לכם). אכן אטרקטיבי.

אני כל כך רוצה לכעוס על כל האמנים האלה שמסרבים להופיע בפני הקהל הישראלי הנאמן שלהם. רוצה לכעוס על הבורות, על שטיפת המוח, על הפחדנות ועל העובדה שחרמות תרבותיות זו לא הדרך ליצירת גשרים. אבל לצערי, ואני אומר את זה לא ממקום פוליטי, אני יכול להבין אותם. מי רוצה את הבלאגן הזה על מצפונו עכשיו.

באנר מועדון תרבות

תארו לעצמכם שסגרתם הופעה באיזה מדינה קטנטנה אי שם במזרח התיכון ולפתע מתחילים להציף אתכם בפוסטים, מכתבים ו"עדויות" על כך שאתם נותנים יד לגזילות זכויות אדם, דיכוי, רצח עם ושלל תיאורים לא ממש מחמיאים. אבל אתם לא מתקפלים בקלות ורוצים לרדת לשורש העניין אז אתם ניזונים מהתקשורת, מחפשים "ישראל כובשת" (נסו בעצמכם) בגוגל ואתם מגלים ש… וואו ישראל היא באמת השטן. עכשיו תגידו לי מי ירצה לקחת דבר כזה המצפון שלו? או גרוע מזה להסתכן בחרמות ולפגוע לעצמו בקריירה. רק אמנים ממש מבוססים וחזקים יסכימו לעמוד בזה, זאת הסיבה שאנחנו מקבלים כאן את איירוסמית', רדיוהד והסטונס. הם כבר לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד.

בניגוד אליהם ללורד, שנולדה בפאקינג ניו זילנד וספק אם היא יודעת איפה ישראל נמצאת בכלל על המפה, כנראה שיש יותר מה להפסיד. זה חרא, אבל באמת שקשה לי לכעוס עליה. אחיין שלי מארה"ב חושש להגיע לישראל אז מה אגיד על ניו זילנדית בת 20?

שלא יהיה ספק. יש הרבה צביעות אצל חלק מהאמנים שמסרבים להופיע בישראל אבל יפזזו בכיף שלהם ברוסיה או במדינות אחרות שרומסות זכויות אדם באופן שיטתי רק בגלל נתח השוק הגדול שלהן. אבל ישראל היא חתיכת תיק שאף אחד לא רוצה להתמודד איתו. ועם זאת,עדיין בעיני חרם מוזיקלי, מכל סוג שהוא זו פשוט לא הדרך ובשביל להמחיש זאת קבלו סיפור קטנטן.

אי שם בין 1985 ל- 1986 יצא אדם קטן ונחמד, מוזיקאי שעשה דבר אחד או שניים בחייו, בשם פול סיימון, לדרום אפריקה. באותן השנים דרום אפריקה סבלה תחת שלטון אפרטהייד מחריד שגזל את החופש מאזרחיו השחורים ואת וזכויותיהן הבסיסיות. כל זה נשאר זכר לקולוניאליזם האירופאי הנצלני של מדינות הכובשות והמשעבדות שהובל בין היתר על ידי צרפת, אנגליה, איטליה, פורטוגל ומדינות נוספות ו"נאורות" שמטיפות עד היום בעד זכויות אדם ושאר ירקות אבל נשים את זה לרגע בצד.

באותם הימים התקיים חרם תרבותי על דרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד הגזענית, ולכן כאשר מוזיקאי בקליבר של פול סיימון הגיע למדינה הדבר נתפס כשבירת החרם התרבותי וכיריקה בפניו של הממסד המערבי.

אבל סיימון לא נשבר ויחד עם מוזיקאים מקומיים הרכיב אלבום מופת שכולו השפעות הדדיות וסינרגיה בין מזרח ומערב, צפון ודרום, תופים שבטיים לצד כלי מיתר מערביים. אלבום שהוא קול אמיתי וכנה לשינוי. ללא מילה אחת על פוליטיקה, יצר סיימון את האלבום הלא פוליטי הכי פוליטי אי פעם- גרייסלנד שעל הדרך גם "המציא" את ז'אנר מוזיקת העולם.

כמה ביקורות פול סיימון ספג. כמה קללות, כמה הפגנות מחוץ להופעותיו ומאמרי ביקורת נוקבים. אבל כשאנשים לחצו פליי והקסם חלחל לאוזניהם הכל השתנה. ההיסטריה בבת אחת הפכה להיסטוריה. האלבום זכה בגראמי ומוכיח בהצלחה עד היום את כוחה האמיתי של המוזיקה. את כוחה לגשר, את כוחה לטעת תקווה, את כוחה לשנות…

בעיני חרם זו אף פעם לא התשובה. בטח ובטח לא חרם מוזיקלי. אם למישהו, לאמן יש משהו להגיד אז שיבוא, שיופיע, שידבר. למוזיקה אין גבולות ומי שמנסה לשרטט לה כאלה הוא הפושע האמיתי כי אמנות, על כל צורותיה, היא הנשגב המוחלט של המין האנושי. כמו שאמר ניטשה: "ללא מוזיקה החיים היו שגיאה".

אז אני יכול להבין את לורד, באמת שכן, אבל חושב שהיא ואחרים שמחרימים את ישראל טועים. זו פשוט לא הדרך.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

 

Lorde12

באנר מועדון תרבות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s