אוטופיה מוזיקלית: ביורק- Utopia ביקורת אלבום

אני אוהב את ביורק. עכשיו תעשו לי טובה ותחסכו ממני את המבט המזלזל במקרה הטוב או המבולבל במקרה הפחות טוב כי לא משנה איך תסתכלו על זה, ביורק היא מהיוצרות הכי מוזיקליות שדרכו אי פעם על האדמה. אישה שכל כולה, כל התכלית שלה היא מוזיקה טהורה. יוצרת שהצלילים והתווים זורמים בעורקיה וחיים בעמקי נשמתה כמו אצל מעט מאוד יוצרים שעדיין מהלכים בינינו היום. אמנית שעצם ההוויה שלה היא יצירת אמנות בפני עצמה.

ברור, לא קל לעכל אותה וגם אני לא תמיד בטוח איפה עובר אצלה הקו שבין יומרנות לגאונות, אבל אם אתם באמת אוהבים ומוקירים מוזיקה, אתם לא יכולים שלא להעריך אותה. את האומץ שלה לשבור מוסכמות כל פעם מחדש ולעזאזל להמציא את המוזיקה מחדש עם כל אלבום שלה. חושבים שרדיוהד מאתגרים? הצחקתם את ביורק. היא כבר מזמן שכחה את מה שתום יורק רק עכשיו לומד (ושלא יהיה ספק אני מת על תום יורק כן?).

באנר מועדון תרבות

כבר הרבה זמן שרציתי לכתוב עבור ביורק כתב הגנה, (לא שהיא ממש צריכה אותי, המוזיקה שלה עושה את זה מספיק טוב), אבל כל זה רק תירוץ לדבר האמיתי: האלבום החדש. ואם שרדתם עד כאן בטח תרצו לדעת איך הוא. ובכן בקצרה: מעולה!

Utopia, אלבומה התשיעי של הפלא האיסלנדי, מגיע שנתיים אחרי Vulnicura, אלבום הפרידה המרטיט שלה מבעלה דאז, מת'יו באמי. אך בעוד Vulnicura (ללא ספק בין שלושת אלבומיה הטובים ביותר) היה מלנכולי מטבעו והתהדר בכלי מיתר סטייל Homogenic המופתי, Utopia, כשמו כן הוא, מלא אופטימיות וקורן שמחה הרבה יותר מקודמו הקודר.

למעשה ביורק מתארת את Utopia כ"אלבום הטינדר" שלה בשל התכנים שלו העוסקים בקשרים  רומנטיים ודייטים. ואכן האלבום החדש הוא חגיגה של אהבה, צבע וחיים חדשים אחרי אותה פרידה כואבת.

אט אט, בעדינות וברגש טווה עבורנו ביורק את עולמה האוטופי והאופטימי עם שלל צלילים קוסמיים, ציוצי ציפורים, רוחות מלטפות ועוד. כל התיאורים הללו אגב הם לא דימויים פרי דימיוני אלא צלילים של ממש המשולבים באלבום.

כיאה לקו האמנותי של ביורק, Utopia הוא חגיגה מוזיקלית מופלאה מאין כמוה. כמו Vulnicura, גם הפעם את עמדת המפיק מאייש Arca הונצואלי שמצליח להנגיש במיומנות מרשימה את המורכבות המוזיקלית הבלתי מתפשרת של ביורק. שלא תטעו. המוזיקה עדיין יומרנית, מתקדמת, ולא קלה לעיכול אך עם זאת עדיין נגישה. מי שחושש מאלבומים ניסיוניים דוגמת Biophilia או Medúlla יכול להירגע.

ועם זאת אני לא יכול שלא להשתחרר מהתחושה שהאלבום יכול היה להיות מהודק יותר. 14 שירים שנמתחים על פני למעלה מ- 70 דקות מרכיבים מסע לא פשוט שלעיתים נשמע מעט רפטטיבי. מרגישים את פרץ היצירתיות שבקע מביורק בכל אחד ואחד משירי האלבום הזה אבל ניתן היה לוותר על חלק מהקטעים ולא רק על הדקה וארבעים וארבע שניות שמרכיבות את Paradisia.

באנר מועדון תרבות

ועם זאת אי אפשר שלא לסלוח לה כאשר מאזינים לשירים כמו The Gate, Bleeinsg Me, Arisen My Senses המדהים, Future Forever . כל אלה ועוד ממשיכים להוכיח שביורק היא יוצרת חד פעמית ומי שמוותר עליה מראש בגלל דעות קדומות או חשש מוזיקלי פשוט מפסיד. הלוואי ונזכה לעוד אמנים שיאתגרו אותנו אפילו חצי ממה שביורק מאתגרת אותנו באלבומים שלה. עד שזה יקרה אז אני בהחלט ממליץ לכם לצלול אל תוך האוטופיה של ביורק. 

ציון המועדון: ★★★

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

Björk-Utopia-1236x640

באנר מועדון תרבות

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אוטופיה מוזיקלית: ביורק- Utopia ביקורת אלבום

  1. פינגבק: דו"ח המבקר #12: משה נריה ממחזר, ניר אמבר מעייף, ענת לרנר מפתיעה ועוד סינגלים חדשים! | מועדון תרבות

  2. פינגבק: 10 האלבומים הגדולים של 2017 | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s