דו"ח המבקר #10: זהר מאירי גימיקית, תמי בן הדר הזויה, יובל אלמלם בשיר הגרוע בהיסטוריה ומזל שיובל מנדלסון חזר

ברוכים הבאים למקום שרק מעטים מעזים להיכנס אליו: דו"ח המבקר- טור ביקורת הסינגלים של מועדון תרבות! זה המקום של היצירה שלכם לקבל במה ושלי לומר בלב שלם מה אני חושב עליה. אז שנתחיל?

זהר מאירי- קורות חיים

כשהאזנתי בפעם הראשונה לסינגל החדש של הזמרת והיוצרת, זהר מאירי, הרגשתי מעט מרומה. הרגשתי שנפלתי קרבן לגימיק זול. "קורות חיים" הוא שיר המתאר את החווייה המייגעת של כתיבת קורות החיים כמו גם את העובדה שהם לעולם יצליחו לגולל בתוכם את החיים שלנו עצמם. בסדר. נחמד. לא נפלתי. אני יכול לדמיין את השיר מתנגן בגלגל"צ, אבל מהמוזיקה שלי אני מחפש הרבה יותר עומק טקסטואלי ונפח לצלול לתוכו. 

גם כשגיליתי שהטקסט נכתב בהשראת "כתיבת קורות חיים", שירה של המשוררת הפולניה, ויסלבה שימבורסקה, תחושת "הגימיקיות" לא עזבה אותי. עכשיו תראו, אני לא מבקר ספרות או שירה, אבל כשיר פופ, "קורות חיים", לא מפליא ולא מעניין יותר מדי. הוא פרווה כמו בפלה ותפל כמו פירה בלי מלח. אותי זה לא הרשים. אולי בפעם הבאה.

אריק פלדמר- מלכודת דבש

סינגל הבכורה של אריק פלדמר נשמע סביר, נעים, נחמד ועדיין לא מצליח לעשות לי כלום. גם במקרה הזה אני לגמרי יכול לדמיין את השיר הזה מתנגן ביום שבת בצהריים בגלגל"צ יחד עם עוד שירי אמצע הדרך שעלולים לעשות נעים באוזן אבל לא הרבה מעבר לכך. זה נשמע יותר כמו ניסוי כלים לפני הדבר האמיתי. אגב, הייתי ממליץ מאוד לפלדמר לקחת כמה שיעורי קול שישפרו את אותו פלאים. הוא עדיין לא מסוגל להחזיק שיר לבדו.

באנר מועדון תרבות

תמי בן הדר- יש בעולם

תשמעו… כמו כל אחד גם לי באיזושהי נקודה בחיים היה פלרטוט עם מוזיקת עולם. יותר ניו אייג' אלקטרוני סטייל Enigma וכאלה, ועדיין אין לי מושג איך לאכול את תמי בן הדר. "יש בעולם" הוא שעטנז של מוזיקה אפריקאית, ספרדית עם קורטוב להקת "שבע" בתקופת מוש בן ארי לא עלינו, שהוא הכל חוץ מסוחף. במוזיקת עולם (ואני מניח שזו המטרה כאן) המאזין צריך לחוש רומנטיקה למקומות מרוחקים, לדמיין ארצות אחרות ונופים שונים, לברוח מחיי היום יום למיסתורין שאוצרת בחובה המוזיקה. לצערי "יש בעולם" לא מספק אף אחד מאלה. למעשה הוא לפעמים כל כך הזוי שהוא נשמע כמו פארודיה על מוזיקת עולם וזה עוד מבלי לדבר על הקליפ שלו שיגרום לכם להתכווץ בחוסר נוחות.

אני מניח שיש שוק למוזיקה הזאת והאותנטיות של תמי בן הדר יכולה לתפוס אצל מאזינים מערביים שאין להם מושג איפה ישראל ממוקמת על המפה, אבל אני מודה שזה לא כוס התה שלי ואם כבר מוזיקת עולם, יש (גם בארץ) מוזיקאים שעושים אותה הרבה יותר טוב.

יובל אלמלם- חתיך מאירופה

ובפינתנו "לא תאמינו עד כמה זה גרוע עד שתאזינו" מתארח השבוע סינגל הבכורה של הזמרת (ויש מצב שהגזמתי בתיאור) יובל אלמלם. אלמלם (מסתבר) הופיעה בתוכניות הריאליטי "אייל גולן קורא לך" ו"הכוכב הבא" – מה ששוב מעלה את התהיה האם מדובר בזמרת או פליטת ריאליטי. בכל אופן, מראש לא היו לי ציפיות לגבי השיר הזה, בטח לא לאור השם הנוראי שלו, אבל לזוועה בסדר גודל אפי כזה אפילו אני לא ציפיתי.

תראו, אין דבר רע מדי פעם במוזיקה שטותית בשביל הכיף וזה, אבל "חתיך מאירופה" הוא אשפה מוזיקלית שלוקחת את המוזיקה הישראלית 50 שנה אחורה. זאת בכלל לא מוזיקה. לא ברור איך בן אדם תבוני יכול בכלל ליהנות, שלא לומר לשיר, שורות כמו "הופה הופה חתיך מאירופה " או  "הוא אחלה בחור עם לב של ברבור". זה פשוט מביך בכל קנה מידה. זה פתטי. גם ההפקה למקרה שתהיתם נשמעת במקרה הטוב כמו פלייבק של צוות בידור באילת. יש מצב שככה מתחיל הסוף?

יובל מנדלסון- סיפור פשוט

ובהעדר אמנים חדשים שמספקים את הסחורה, כמה טוב שיובל מנדלסון שב לחיינו. אחרי שהעיר את המיינסטרים הישראלי מתרדמת ארוכה עם "שייגעצ", שיחק בקולנוע ובטלוויזיה, שחרר אלבום סולו ואלבום לילדים (מבוגרים?) בשם "יובל המנוול- שירים לבלה", חוזר מנדלסון עם סינגל חדש מתוך אלבום חדש שבדרך.

כרגיל אצל מנדלסון, גם "סיפור פשוט" הוא שעטנז מעניין של רפרנסים תרבותיים ("סיפור פשוט של דייויד לינץ', סיפור פשוט של ש"י עגנון), מחאה פוליטית ("כשהחמור בטלוויזיה הוא גם ראש הממשלה") ואמירה חברתית ("אני אקנה מעיל חדש, אולי גם אגדל מוסטש"). טוב לחיות בתחושה שעדיין יש כאן אמנים בעלי אמירה שעצם היצירה היא פסגת השאיפה שלהם. 

גם הקליפ שמלווה את "סיפור פשוט", בבימויו של רענן פוגל,  נפלא וראוי לציון. בקליפ שכולל מסע בזמן ותחרות שתיה, מתמודד מנדלסון עם עברו כשהכל מצולם בבית הספר בו הוא כיום מלמד אזרחות ובהשתתפות תלמידיו. כי תרבות זה טוב ויפה, אבל חייבים להתפרנס ממשהו.

לדו"ח המבקר #9

לדו"ח המבקר #8

לדו"ח המבקר #7

לדו"ח המבקר #6

לכל הדו"חות

אמיצים מספיק בשביל לשלוח את השירים שלכם לדו"ח? שלחו הודעה בפייסבוק>>

יובל מנדלסון

באנר מועדון תרבות

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “דו"ח המבקר #10: זהר מאירי גימיקית, תמי בן הדר הזויה, יובל אלמלם בשיר הגרוע בהיסטוריה ומזל שיובל מנדלסון חזר

  1. פינגבק: דו"ח המבקר #11: Jigi מפציץ, Dorka סתמית, בית ספר לנבואה נפלאים ועוד סינגלים חדשים! | מועדון תרבות

  2. פינגבק: דו"ח המבקר #12: משה נריה ממחזר, ניר אמבר מעייף, ענת לרנר מפתיעה ועוד סינגלים חדשים! | מועדון תרבות

  3. פינגבק: דו"ח המבקר #13: עדי אולמינסקי מפציצה, אדי ונועה משמימים, אוריה ברטל חסר נשמה ועוד סינגלים חדשים | מועדון תרבות

  4. פינגבק: דו"ח המבקר #13: עדי אולמינסקי מפציצה, אדי ונועה משמימים, אוריה ברטל חסר נשמה ועוד סינגלים חדשים | מועדון תרבות

  5. פינגבק: דו"ח המבקר #14 | מועדון תרבות

  6. פינגבק: דו"ח מבקר #15: אוזי זולטק עדיין בסביבה, "דור המבול" נחמדים, רועי גליק מרתק ועוד סינגלים חדשים! | מועדון תרבות

  7. פינגבק: דו"ח המבקר #16: רוית בטאשוילי מרדימה, אלון סגל מתרסק, דניאל מקסים ועוד סינגלים חדשים! | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s