דו"ח המבקר #3: איתן שפירא מרדים, שביט נוי מביך, נועה סגל מפציצה וגם, השיר הכי טוב ששמעתי עד כה השנה!

ברוכים הבאים למקום שרק מעטים מעזים להיכנס אליו, דו"ח המבקר, טור ביקורת הסינגלים של מועדון תרבות! זה המקום של היצירה שלכם לקבל במה ושלי לומר בלב שלם מה אני חושב עליה. אז שנתחיל?

איתן שפירא- עד מתי

האזנה לסינגל החדש של היוצר והזמר, איתן שפירא, מעלה שאלה נוקבת אחת: עד מתי? עד מתי נאלץ להאזין לשעמומון הזה?! השיר הוא הסינגל השני של היוצר אחרי "נרות שבת" שנכנס לפלייליסט לילה של גלגל"צ וכן, אם תהיתם אז גם כאן מדובר בבחור שגדל בבית דתי שהפך חילוני (לאחרונה אני מקבל עשרות כאלה זו תופעה של ממש).

איתן (או מי שכתב עבורו את ההודעה המביכה לעיתונות) טוען שמילות השיר הן "אוסף של זיכרונות", לי זה נשמע יותר כמו מילים רנדומליות בארץ עיר. כמה אקורדים על פסנתר והמילים "קשה, אלימות, עוני, בדידות" לא מבטיחים רגש אלא יותר בנאליות ואהמ אהמ שעמום.

נועה סגל- התפקחות

את נועה סגל אני מודה שלא הכרתי, אבל השיר החדש והנהדר שלה, "התפקחות" גרם לי לרצות להכיר. אז קראתי את ההודעה לעיתונות וגיגלתי קצת, ומסתבר שסגל היא מוזיקאית ומתופפת בעלת קילומטרז' מכובד בביצה המקומית. בין היתר ניגנה סגל עם "מארש דונדורמה", "פוטומט", "טרנטינה", "צד ג'", "נוריה" ועוד.

הניסיון והבגרות של סגל בעולם המוזיקה בהחלט באים לידי ביטוי ב"התפקחות", הסינגל השלישי מתוך אלבום הבכורה שלה שיוצא בהפקתו של יהוא ירון. דווקא בעידן שכולם רוצים רועש יותר, מוזר יותר וצבעוני יותר, הקצב האיטי, הכמעט מכשף של "התפקחות" קנה אותי. זהו שיר נפלא שבהחלט עושה חשק לעוד. אני בטוח אמשיך לעקוב וממליץ גם לכם.

באנר מועדון תרבות

ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא- עזבנו את תל אביב

גילוי נאות 1: למדתי לתואר הראשון עם ג'ימבו ויש לי איתו סוג של היכרות מינימלית. גילוי נאות 2: אני לא חובב מושבע של ראפ, היפ הופ, סקא, רגאיי ושות', אבל את ג'ימבו ג'י אי אפשר שלא להעריך. מדובר במי שנושא את דגל ההיפ הופ העברי והאיכותי על שלל גווניו. בין היתר חבר ג'ימבו בהרכב ויקטור ג'קסון (לצד איציק פצצתי ופדרו גראס) , כותב ושחקן ראשי בהצגות הראפ והשירה המדוברת "העיר הזאת", "הטרגדיה של מקבת" ו"תיכון מגשימים", ומשורר ותיק בערבי "פואטרי סלאם". בקיצור איש אשכולות בסצנה.

על אף ש"עזבנו את תל אביב" נוגע באותם נושאים שחוקים כמו המתח בין פריפריה למרכז (מי אמר טיפקס ולא קיבל?) והחיים בעוטף עזה תחת איום הטילים, הליריקה החדה והנדירה במחוזותינו של גימבו ג'יי מצליחה לחדש, לעניין, להצחיק ולרגש בעת ובעונה אחת. שווה לעקוב.

שביט נוי- בשבועות נלבש לבן

ובתואר השיר ההזוי של הדו"ח זוכה ללא ספק "בשבועת נלבש לבן" של היוצר והזמר, שביט נוי. עזבו ששם השיר מהדהד לשירים ששמענו בגן בגיל 3, שההפקה נשמע חובבנית להחריד ושקולו של שביט פשוט לא מספיק טוב, מה נסגר עם המילים?!  "איש שמן רץ לאוטובוס אחרי עשרים שנה של ישיבה"? זו לא שנינות זה סתם פוגע. "בשבועות נלבש לבן אבוא אליך עם הוואן…" באמת? זהו, נגמרו החרוזים בעולם? אני לא יודע לאן השיר הזה לוקח את שביט אבל זה בטח לא למקום טוב.

פלורה- מותר

אחרי 2 אלבומים באנגלית, חוזרת הזמרת ויוצרת האינדי, פלורה, עם אלבום חדש והפעם בעברית. על פי הסינגל הראשון ההימור לגמרי השתלם ו"מותר" הוא אחד מהשירים הישראליים הכי יפים ששמעתי השנה. אלקטרוניקה עדינה ומלטפת עם ביטים מאתגרים וכלי נשיפה מערערים אך נפלאים א-לה רדיוהד, כאשר מעל כולם מנצח קולה הרך והנוגע של פלורה.

אינסטנקטיבית "מותר" מזכיר לי את Hard Magic, אלבום הבכורה של מלכת האינדי הישראלית, רותם אור, שאני מאוד אוהב. נותר רק לקוות שכל האלבום ישמע ככה ואני מסודר לקיץ הקרוב.

אמיצים מספיק בשביל לשלוח את השירים שלכם לביקורת בדו"ח? שלחו הודעה בפייסבוק הרשמי של המועדון>>

פלורה- תמונה

מחשבה אחת על “דו"ח המבקר #3: איתן שפירא מרדים, שביט נוי מביך, נועה סגל מפציצה וגם, השיר הכי טוב ששמעתי עד כה השנה!

  1. פינגבק: דו"ח המבקר #6: ולמה זמרת בן 25 עדיין לומדת בבית הספר? | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s