חסר נשמה: Depeche Mode- Spirit ביקורת אלבום

נישאים על גלי הפופוליזם של עידן טראמפ, מבקשים מאיתנו דפש מוד לצאת למהפכה וכן, זה פתטי כמו שזה נשמע. מדהים שאלבום שנקרא "רוח" יכול להיות כל כך נטול נשמה.

לפני שהגרעין הקשה של מעריצי דפש מוד הפנטיים יפסיק לקרוא את הבלוג הזה לנצח, קבלו הבהרה. אי אפשר לחשוד בי כמי ששונא את הלהקה. אני מעריץ פנאטי של האייטיז על כל גווניו, פריק סינת'פופ ואני מחזיק ברוב הדיסקוגרפיה המוקלטת של דפש מוד. אבל עדיין על אף כל אלה, חייבים להודות: האלבום הבאמת טוב האחרון שלהם היה אולטרה, ועברו מאז כבר 20 שנה ועם כל הצער שבדבר, Spirit, לא ישנה את הסטטיסטיקה.

יש להקות שגם אם הן לא יוציאו שיר חדש ב-20 השנים הקרובות, הן עדיין בקלות ימלאו אצטדיונים ויחיו יפה מאוד (וזה עוד בלשון המעטה) מתמלוגים ומכירות. דפש מוד היא לחלוטין להקה כזאת אז תהרגו אותי, אני לא מבין בשביל מה הם צריכים להוציא מוזיקה חדשה ועוד בינונית כל כך לאוויר העולם? אפשר להבין את הרצון שלהם כאמנים להמשיך וליצור אבל מילא אם הם היו יוצרים דברים חדשים, מעניינים, ניסיוניים, מגוונים, שונים. אבל כלום. הדפשים ממשיכים בשלהם.

Spirit הוא סוג של אלבום פוליטי. "ככל שאני מתבגר אני חושב יותר ויותר על העתיד ועל מה אשאיר לילדים שלי" סיפר מרטין גור. אך בפועל הוא נשמע כמו יבבה אנכרוניסטית ומיושנת עם טקסטים חרושים נוסח "לאן הולכים מכאן" או "הטכנולוגיה עוד תהרוס את כולנו" עם עלק ביקורת על פוליטיקאים ואנשי "הכוח" שמשחקים בכולנו. אבל לא רק שהתמות האלו חרושות לעייפה, גם המוזיקה של הלהקה לא משתנה וחוויית ההאזנה לאלבום החדש היא פשוט מייגעת.

הפתיחה עם דווקא מבשרת טובות עם Going Backwards שלמרות הטקסט המעייף שבו על כך שהעולם משתגע ואנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים ובלה בלה בלה, מצליח עוד לעניין איכשהו. אבל פה זה פחות או יותר נגמר. Where's the Revolution, הסינגל הראשון מהאלבום שמגיע לאחר מכן הוא שיא הפתטיות. עם מוזיקה מיושנת ומעופשת שנשמעות כמו שאריות מ- Playing the Angel וטקסט מביך שמתאים כמו כפפה ליד אופורטוניסטית בעידן הקיצוניות של טרמפ, דפש מוד מעולם לא היו פופוליסטיים יותר. "איפה המהפכה?" שואל מרטין גור ממרומי האחוזה שלו בסנטה ברברה ועוד מעז לתבל זאת ב"קדימה אנשים אתם מאכזבים אותי". סורי, אני פשוט לא קונה את זה גם אם זה סרקזם במיטבו.

אבל משם זה לא הולך ומשתפר. The Wrost Crime שבא לאחר מכן מרדים (בקטע רע כן?) ואני ממש אשמח להכיר מעריץ אחד של דפש מוד שמוכן להגיד בלב שלם ש- Scum שבא לאחר מכן הוא שיר טוב. לא ברור מה קרה לבקרת האיכות של מרטין גור כשכתב את המילים  "חלאה חלאה, מה עשית אי פעם בשביל מישהו? חלאה חלאה, מה אתה הולך לעשות כשהקארמה תגיע?" 

האלבום החדש מתיימר להיות פוליטי אבל הוא לא נשכני, מקורי אבל הוא נשמע כמו כל דבר אחר שהלהקה עשתה, מרגש אבל לא אישי. מדהים שאלבום שנקרא "רוח" יכול להיות כל כך נטול נשמה. גם הבאתו של ג'יימס פורד המוערך (ארקטיק מאנקיז, Florence and the Machine, קלקסונס ועוד) לעמדת המפיק, לא מזיזה את דפש מוד מאותן נוסחאות וטריקים מעייפים שנשמעים אותו דבר כבר 20 שנה.

מי שבכל זאת יתעקש לקבל כמה נקודות אור באלבום ימצא אותם ברגעים השקטים יותר עם שירים כמו Cover Me ,Poison Heart, No More, אבל גם הם רחוקים מלדגדג את הקלסיקות הבאמת מרשימות מהרפרטואר המפואר של הלהקה.

דפש מוד לא זקוקים למוזיקה חדשה בשביל להוכיח את מקומם בהיסטוריה או בשביל לצאת לסיבוב הופעות סולד אאוט. הם בטח גם לא צריכים אלבום חדש ומביך להחריד בשביל להצהיר "היי אנחנו עדיין כאן". Spirit לא מוסיף דבר לרפרטואר המרשים שדפש מוד יורישו לעולם ולכן הוא לא יותר מנקודה זניחה בקריירה שלהם שאני מתקשה להאמין שאפילו המעריצים הכבדים ביותר של הלהקה ימצאו מספקת.

רוצים להגיב, לקרוא עוד או לשלוח לי נאצות? מוזמנים לעשות זאת בעמוד הפייסבוק של המועדון>>

Depeche mods- Spirit

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s