7 אלבומים קלאסיים עם שירי פתיחה מושלמים

אתם יודעים מה אומרים, אין שני לרושם ראשוני. קבלו 7 שירים שפותחים בצורה מושלמת שבעה אלבומים קלאסיים. 

Arcade Fire- Neighborhood #1
מתוך האלבום: Funeral 

המהות של שיר פתיחה היא להכניס את המאזין לאווירה הכללית של האלבום, וזה בדיוק מה שעושה Neighborhood #1, שפותח את אלבום הבכורה המופלא של ארקייד פייר מ-2004. האלבום הקודר שעוסק ברובו במוות נפתח בצלילי פסנתר קרירים, אפלוליים, מהורהרים וכל כך יפים המלווים בטקסט על עולם פוסט-אפוקליפטי מפחיד. העולם הזה קפוא ומכוסה שלג שמסתיר לא רק את בנייניו הפיזיים אלא גם את הזיכרונות והעבר. שיר יפה עד כדי כאב שמגלם בתוכו את כל העצב המלווה אותנו בחיים וגם במוות ומהווה את האינטרדוקציה המושלמת ליצירה מטלטלת כמו Funeal.

Guns N' Roses- Welcome to The Jungle
מתוך האלבום: Appetite For Destruction

כשויליאם ברוס רוז הגיע לראשונה לקליפורניה מאינדיאנה מולדתו, הוא הרגיש שהוא הגיע לג'ונגל. ג'ונגל מטורף ומשוגע שהיה שונה מכל מה שהוא הכיר עד היום. אז הוא שינה את שמו לאקסל רוז, הקים את אחת מלהקות הרוק הגדולות ביותר ותיעד את תחושותיו בקלאסיקת הרוק המופלאה הזאת שפותחת את Appetite For Destruction, מאלבומי הרוק הנמכרים והמצליחים בהיסטוריה. אין תחליף לאדרנלין שמבעבע בגוף ברגע שמתחילים להתקיף אותך צלילי הגיטרה של סלאש. החשש הקל שמשתלט עלייך, הפארנויה. אתה יודע שגילית עולם חדש של רוק לא מתפשר ו- Welcome to The Jungle הוא כרטיס הכניסה המושלם בשבילו.

The Beatles- Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band
מתוך האלבום: Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band

שתי דקות ושתי שניות ששינו את העולם. כשחובבי מוזיקה בכל העולם לחצו לראשונה פליי על אלבומם השמיני של ארבעת המופלאים הם פשוטו כמשמעו היו בהלם. אף אחד לא ידע או הבין בכלל שב- 1967 אפשר לייצר כאלו צלילים וכזאת מוזיקה. ריף הגיטרה של הריסון, התזמור הקלאסי, הסמפלים, כולם הכינו את הקרקע לביטלס "החדשים" ובפעם הראשונה בהיסטוריה, גם המבקרים הכי קיצוניים הסכימו שעידן חדש של מוזיקה החל.

Radiohead- Everything in it's Right Place
מתוך האלבום: Kid A

בשנייה ש- Everything in it's Right Place מתחיל להתנגן מבינים שזאת האשכבה המוזיקלית של תום יורק לרדיוהד של פעם. השירים שהרכיבו את Pablo Honey את The Bends ואת רובו של OK Computer כבר לא יחזרו. המלך מת, יחי המלך.

באופן אישי אני מחובבי רדיוהד האלקטרוניים ו- Kid A הוא מהיצירות היותר יפות ואמיצות שיצא לי לשמוע בשלושים השנה האחרונות. והאמת היא שאין דרך יותר יפה וקסומה יותר לפתוח אותו מאשר עם  Everything in it's Right Place הכל כך יפה, מהרהר ופשוט שונה. הזיה, סיוט, קסם, כל מילה תהיה במקום בניסיון לתאר את הטלטלה המוזיקלית הזאת וזה חלק ממה שהופך בכלל את רדיוהד לכזאת להקה אניגמטית ומצליחה. אגב, גם המותחן הפסיכולוגי המהרהר, "ונילה סקיי", משנת 2001 נפתח לצלילי הקטע הזה. ללא ספק בינגו.

Bon Iver- Perth
מתוך האלבום: Bon Iver

כל שיר באלבומו השני של של הפרויקט של ג'סטין ורנון מתייחס למיקום גיאוגרפי אחר. זהו מן מסע פיזי ורוחני המוביל אותנו אל תוך נבחי נפשו של האדם על שלל רגשותיו ותחושותיו וכנראה שאין שיר מושלם יותר להכניס אותנו לאווירה הזאת מאשר Perth.

קשה לי לתאר במילים את היופי הנשגב הפורץ החוצה מצלילי הגיטרה הראשונים של השיר. קול הפלסט של ורנון שמצטרך לאחר מכן מפלח גם הוא את הנשמה, רגע לפני שהתפרצות תופים גדולה מרעידה את הלב ומוכיחה לנו שיש לנו כאן עסק עם יצירה אחרת. כזאת שלא לוקחת את המאזין כמובן מאליו. כזאת שמוכיחה לנו שגם אחרי עשרות שנים של מוזיקה, עדיין אפשר להמציא את הגלגל מחדש. Perth הוא רק חלק אחד ממה שהופך את Bon Iver לקלאסיקה מדרנית שאתם חייבים להאזין לה.

Pink Floyd- Shine On You Crazy Diamond
מתוך האלבום: Wish You Were Here

שום רשימה כזאת לא תהיה שלמה ללא לפחות שיר אחד של פינק פלויד. זה לא באמת משנה איזה שיר פתיחה שלהם תבחרו, אין אלבום של הפלוידס שלא מתהדר באינטרו מהדהד על גבול המושלם. החל מ- Atom Heart Mother המתקדם ועד ל- Cluster One המינורי, פינק פלויד תמיד ידעו לפתוח את האלבומים שלהם כמו שצריך.

אך אם בכל זאת צריך לבחור, כנראה ש- Shine On You Crazy Diamond, המחווה בת ה-13 וחצי דקות לסיד בארט שפותחת את Wish You Were Here, היא באמת הקטע הכי יפה שפותח איזשהו אלבום של פינק פלויד. כמו רכבת הרים רגשית ומטורפת במיוחד, מזמינה אותנו הלהקה לצלול אל תוך עולמו של בארט, לבכות על מר גורלו ולחגוג את הגאונות שלו. קטע מטלטל מתוך האלבום הכי אישי ואינטימי שפינק פלויד אי פעם שחררו.

The Cure- Plainsong
מתוך האלבום: Disintegration

כנראה הפתיחה המושלמת ביותר לאלבום שאי פעם שמעתי. פעמוני הרוח, השקט שלפני הסערה ואז התפרצות בלתי מרוסנת של רסיסי מוזיקה יפים עד כדי כאב. "שיר פשוט" זה התרגום המילולי של הקטע שפותח את האלבום הכי יפה של רוברט סמית' והקיור, אבל כמה סמלי שאן בו שום דבר פשוט. שטחי הסינתיסייזר, הגיטרה הכל כך מזוהה של סמית', הפעמונים, המצילות, כל אלה יוצרים מארג מוזיקלי כל כך מלא עד שאפשר לטבוע בו וכמה שאתם תרצו לטבוע בכל היופי הזה. שלמות היא מילה כל כך לא גסה במקרה הזה.

הקליקו עכשיו לפלייליסט שירי הפתיחה המושלמים של מועדון תרבות
YT

רוצים לקרוא עוד? להגיב? או סתם לפרגן? מוזמנים לעשות לייק בפייסבוק >>

עשו לייק למועדון בפייסבוק! תוצאת תמונה עבור ‪SMALL FACEBOOK ICON‬‏

7-d7a9d799d7a8d799-d7a4d7aad799d797d794.jpg

תסמונת האלבום השני? עשור ל- Sam's Town של הקילרז

הקילרז חוגגים 10 לאלבומם השני והמושמץ, Sam's Town בהוצאת וניל מחודשת. עשור אחרי, האם עדיין מדובר באלבום אשר קבר את הקריירה שלהם עוד לפני שהחלה?

לרגע קצרצר בהיסטוריה, הקילרז היו הדבר הכי לוהט שיש לרוק האמריקני להציע. אלבום הבכורה שלהם, Hot Fuss, מ-2004, שילב באלגנטיות בין רוק האיצטדיונים האמריקאי לצלילי הסינתסייזרים של הניאו-רומנטיים משנות ה-80 (בכל זאת מדובר בלהקה שקיבלה את ההשראה לשמה  מקליפ של New Order).

יחד עם להקות כמו The Strokes, Yeah Yeah Yeahs, The White Stripes ואחרות שהביאו להתפוצצות מחודשת של הרוק האמריקאי בתחילת שנות ה-2000, גם הקילרז כבשו את ראשי המצעדים, מכרו לא מעט אלבומים וזכו לשבחי המבקרים. אבל אז יצא Sam's Town…

אם Hot Fuss סימן את הקילרז כדבר הכי נכון בסביבה, אז Sam's Town, אלבומם השני של הרביעייה מנבדה הושמץ כמי שלא עמד בציפיות. ההנחה הגורסת לגביו הייתה שהלהקה התפזרה לכל מני כיוונים ואיבדה את הדרך. אז לכבוד חגיגת העשור של Sam's Town וההוצאה המחודשת על גבי תקליט לה הוא זכה, החלטתי לתת צ'אנס נוסף לאלבום והאמת? שהוא לא כזה רע.

ב- Sam's Town הסאונד פומפוזי של הקילרז מקבל משנה תוקף. הגיטרות רועשות יותר, הסינתיסייזרים נוכחים יותר והטקסטים (מעט) קודרים יותר. אבל האמת היא שלמרות כל אלו אין כזה הבדל בין Sam's Town לקודמו- Hot Fuss. אותה גברת רק קצת יותר נותנת בראש. אם אהבתם את הקילרז בסיבוב הראשון שלהם, לא כל כך ברור לי מדוע לשנוא אותם בסיבוב השני?

בנוסף לזה, אם ניקח אחד אחד את השירים ב- Sam's Town, נגלה שיש שם כמה פנינים שלא נופלות מרוב שירי הפופ והרוק שיצאו בעשר השנים האחרונים. הפתיח העצמתי עם שיר הנושא, When You Were Young ההימנוני, For Reasons Unknown הגילטי פלז'רי ו- Read My Mind האייטיזי, כולם שירי פופ מעולים. בין כל הסינגלים מתחבאים להם גם כמה שירים שהם ממש רחוקים מלהיות פילרים, My List ו- Why Do I Keep Counting שסוגר את האלבום, הם שתי דוגמאות טובות.

אם כבר, הדבר היחיד שמתגלה ביתר שאת באלבומה השני של הקילרז היא העובדה שמדובר בלהקת פופ המושתתת על יסודות פופיים של להקות כמו Pet Shop Boys (שמיקססו את Read My Mind ושפלאוורס שיתף איתם פעולה לא מעט) ו- New Order הרבה, יותר מאשר על כל אמן רוק אחר. למבקרי המוזיקה, הנוטים בדרך כלל לכיוון הרוק (בעיקר מבקרים אמריקאיים), היה כנראה קשה עם העניין הזה ולכן לא מפתיע הביקורות באירופה היו הרבה יותר מפרגנות מאלה בארה"ב. באופן מסורתי אירופה מחבקת יותר סאונד "פופי" מאשר בארה"ב.

גם כששמעתי אותו בזמן אמת, מהר מאוד הבנתי שלא מדובר ביצירה מפעימה, עמוקה מדי ובטח שלא מאתגרת. אבל מפה ועד שק החבטות שנהיה ממנו, המרחק הוא רחוק. מדובר באלבום פופ-רוק שמתאים לזמנים אופטימיים, בדרך למסיבה למשל או סתם בשביל לנקות את הראש. רוצים לקרוע את הקילרז? אל תלכו רחוק  מדי. פשוט תשמעו את האלבום השלישי שלהם, Day & Age.

בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, נבחר Sams' Town כאלבום הכי פחות מוערך שלא בצדק על ידי קוראי הרולינג סטון והאמת? יש בזה משהו. מדובר באלבום פופ מהנה, עשוי טוב ולגמרי שווה האזנה.

אהבתם? רוצים להגיב? לקרוא עוד? תנו לייק לעמוד בפייסבוק >>

the-killers-sams-town-album-cover-620x413.jpg

 

10 שירים עם משמעות שונה לגמרי ממה שחשבתם

מכירים את הלהיטים החרושים האלה שאתם בטוחים שאתם יודעים על מה הם מדברים? אז זהו, תחשבו שוב. קבלו 10 שירים מפורסמים שהמשמעות שלהם שונה לחלוטין ממה שחשבתם.

Madonna- Like a Virgin
על מה אנשים חושבים שזה: איבוד בתולים
על מה זה באמת: התחושה המשכרת של להתאהב מחדש

כנראה שתופתעו לשמוע שאת הלהיט הזה של מדונה כתב בכלל גבר. יותר ספציפי, ביל שטיינברג, כך שמראש אין כאן ממש התייחסות לנערה תמימה ההולכת לאבד את בתוליה. שטיינברג שכתב יחד עם שותפו, טום קלי, עשרות מלהיטי התקופה, סיפר כי השיר נכתב אחרי שהיה הרוס מקריסתה של מערכת יחסים בעייתית שהיה שותף לה ורגע לפני שהכיר מישהי חדשה. החששות, הפרפרים והפחד מפני כניסה לקשר חדש גרמה לו לחוש אם כן… כמו בתולה (איך לא?).

אנלוגיה מופרכת? יתכן. טייטל גאוני ליצירת באז שיווקי? ללא ספק. בכל אופן לא מדובר בשיר על סקס אלא על חשש רומנטי. זה כמובן לא מנע ממנו לחזק את התדמית של מדונה כילדה הטובה הכי רעה בתעשייה.

Red Hot Chili Peppers- Give it Away
על מה אנשים חושבים שזה: סקס, סקס ועוד קצת סקס
על מה זה באמת: קארמה שחפצים צריכים לעבור מאחד לשני

אי אפשר באמת להאשים אף אחד שחושב שהשיר הזה הוא על מין. אחרי הכל הפלפלים החריפים הם הרכב מפוצץ טוסטסטרון ומיניות ששר לא מעט על הנושא. אבל האמת היא מאוד שונה. על פי אנתוני קידיס, סולן הלהקה, השיר הוא על גישה בחיים שאומרת שככל שתיתן יותר ככה תקבל יותר.

הרעיון לשיר הגיע לקידיס אחרי שראה אצל  חברתו, הזמרת הגרמניה, נינה היגן, ג'קט שהוא מאוד אהב, והיא מצידה התעקשה שהוא יקח אותו בטענה כי כאשר מעניקים דברים, מקבלים בחזרה וזה יוצר אנרגיה טובה.

Bryan Adams- Summer of 69

על מה חושבים שזה: חוויות התבגרות מהקיץ של 1969
על מה זה באמת: סקס

אחרי שתסכלתי אתכם (?) עם מדונה ורד הוט צ'ילי פפרס, קבלו שיר שבאמת מדבר על סקס. בניגוד למה שנהוג לחשוב על שיר ההתבגרות המוזיקלי הזה, בריאן אדמס היה בן 10 בקיץ 69, מה שקצת סותר את התזה שהשיר נכתב מחוויותיו האישיות. אז על מה בכל זאת מדבר הטקסט? על פי אדמס על סקס. או יותר נכון על סקס בתקופת הקיץ ועל התנוחה האהובה עליו אהמ אהמ 69.

Beatles- Lucy in The Sky With Diamonds
על מה אנשים חושבים שזה: LSD
על מה זה באמת: ציור ילדים תמים

בואו נשים את הסאגה הטרחנית הזאת מאחורינו אחת ולתמיד. לא. Lucy in The Sky With Diamonds הם לא ראשי תיבות של LSD והשיר הוא לא על הסם המדובר. הרעיון לשיר הגיע ללנון אחרי שראה ציור שצייר בנו, ג'וליאן, ובו ילדה מעופפת לה בשמיים ומסביבה יהלומים. מעל הציור כתב ג'וליאן "לוסי בשמיים עם יהלומים" והשאר היסטוריה.

האם התיאורים הביזאריים שבשיר הם תוצאה של השימוש התדיר של לנון בסמי הזיה? את זה כנראה לא נדע לעולם, אבל השיר הזה הוא לחלוטין לא שיר הלל ל- LSD.

Depeche Mode- Personal Jesus
על מה אנשים חושבים שזה: שיר מחאה אנטי דתי
על מה זה באמת: להיות שם עבור מישהו שיקר לך

אני מודה שאפילו אני הופתעתי לגלות את המשמעות האמיתית מאחורי הלהיט האלמותי הזה של דפש מוד והאמת? אי אפשר להאשים אותי. מרטין גור כתב לא מעט שירים בגנותו של אלוהים כך שזה טבעי לחשוב שגם Personal Jesus הוא שיר אנטי דתי. אבל האמת היא שונה לגמרי.

את ההשראה לשיר שאב גור מספרה של פרסיליה פרסלי (אשתו של), "אלביס ואני", בו היא מספרת על יחסיה עם מלך הרוקנ'רול ואיך הוא היה שם בשבילה בעת הצורך. גור מספר שהטקסט הוא על איך זה להיות ישו עבור מישהו. להיות שם עבור מישהו שאתה אוהב, לתמוך בו ולדאוג לו. הרעיון הוא שכל אחד יכול להיות אלוהים בתוך ליבו.

באנר מועדון תרבות

U2-One
על מה אנשים חושבים שזה: אחווה ואהבה נצחית
על מה זה באמת: שיר פרידה ויציאה מהארון

העובדה שהשיר הזה היה להיט ניינטיז ענק, אחד השירים המושמעים אי פעם ברדיו ושיר העשור של ישראל, לא מנעה ממיליוני מעריצים לתפוס אותו בצורה אחרת ממה שהתכוון המשורר. בעוד שהנטייה היא לחשוב שהשיר עוסק בנושאים כמו אחווה, שלום ואהבה מרגשת, חדי העין (או אלה שפשוט קראו את המילים), יבחינו שהאמת קצת שונה.

בראיון למגזין המוזיקה ה"רולינג סטון" סיפר בונו: "זה סיפור על אב ובנו. ניסיתי לכתוב על מישהו שהכרתי שיצא מהארון אבל פחד לספר לאביו הדתי. יש לי הרבה חברים הומוסקסואליים שנדפקו מיחס המשפחות שלהם אליהם אז חלק מהשיר הוא על זה, אבל הוא גם על אנשים שנאבקים בכדי להישאר ביחד, בין אם זה במסגרת של להקה או במסגרת רומנטית". אז בפעם הבאה שאתם רוצים להקדיש לחבר או לחברה שלכם את השיר הזה, תחשבו שוב.

R.E.M- Losing My Religion
על מה אנשים חושבים שזה: איבוד האמונה באלוהים
על מה באמת השיר: שיר על אהבה אובססיבית

למרות שם השיר והקליפ המלא במוטיבים דתיים נוצריים, אין שום קשר בינו לבין אלוהים. "לאבד את הדת" הוא ביטוי אמריקאי דרומי שמשמעותו היא ממש לעצבן מישהו או לחילופין לאבד אמון במישהו. בהמשך לכך, השיר הוא שיר די סטנדרטי על אהבה נכזבת ואובססיבית. "חשבתי ששמעתי אותך צוחקת, חשבתי ששמעתי אותך שרה, חשבתי שראיתי אותך מנסה". לא סתם השווה מייקל סטייפ את השיר הזה ל- Every Breath You Take של פוליס.

אני לא יודע אם להיט הניינטיז הזה היה אי פעם פסקול של איזשהו דתל"ש או חוזר בשאלה, אבל אם כן אני מניח שיבאס אותו לדעת שלמשמעות המקורית שלו אין קשר לאלוהים.

Bruce Springsteen- Born in The USA
על מה אנשים חושבים שזה: שיר הלל פטריוטי לארה"ב
על מה זה באמת: מחאה נגד יחס המדינה כלפי יוצאי מלחמת וייטנאם

כנראה הדוגמה המפורסמת בהיסטוריה לשיר שלא הובן כהלכה. מספיק לקרוא את מילות הלהיט הזה של "הבוס" בשביל להבין שמדובר באחד השרים הכי מחאתיים שאי פעם נכתבו על מלחמת וייטנאם ויחס האומה האמריקאית ליוצאיה. "הם שלחו אותי לארץ רחוקה ונתנו לי רובה בכדי שאהרוג את האדם הצהוב" זועק ספרינגסטין את כאבם של הלומי הקרב. "היה לי אח ב'קה סאן' שנלחם נגד הוייטקונג, הם עדיין שם, הוא כבר מזמן נהרג…".

כנראה שאף אחד לא חשב שהזמר הכל כך אמריקאי יכול להיות כל כך בוטה כלפי ארצו שלו. גם העובדה שדגל ארה"ב עיטר את הקליפ לשיר ואת עטיפת האלבום ממנו יצא (Born in The USA מ- 1984) הוסיפה לבלבול. התוצאה? מיליוני אנשים ברחבי העולם שבטוחים, עד היום(!), שמדובר בשיר סופר פטריוטי, שלא לומר לאומני, כלפי ארצות הברית.

הדיסוננטיות בין שם השיר, החזות של ספרינגסטין והטקסט הכל כך אנטי ממסדי, הביאו אפילו את נשיא ארצות הברית לימים, רונלד רייגן, להשתמש בשיר הזה ובספרינגסטין כדוגמה לאהבת המולדת בקמפיין הבחירות שלו. על אף המבוכה, זה לא מנע ממנו להיבחר לנשיאות ולהפוך עם השנים לאחד הנשיאים האהובים בהיסטוריה האמריקאית.

שלמה בר והברירה הטבעית- ילדים זה שמחה
על מה אנשים חושבים שזה: האושר שבלהביא ילדים לעולם
על מה זה באמת: מחאה נגד עידוד ילודה במשפחות מעוטות יכולת

בשנת 1976 העלה תיאטרון חיפה הצגה מחאתית בשם "קריזה" שכתב יהושוע סובול בהשראת עשרות ראיונות שקיים סובול בעיירות פיתוח ובאזורים חלשים כלכלית בישראל שכונו אז "ישראל השנייה". ההצגה עסקה באוכלוסיה החלשה של מדינת ישראל שעיקרה היה ממוצא מזרחית והציגה סיפורים על עוני, פשע ואפליה עדתית. הצגה זו ללא ספק הייתה הטיזר למה שיוביל את המהפך של 77.

את המוזיקה להצגה כתב שלמה בר, מנהיג להקת "הברירה הטבעית", ועולה ממרוקו בעצמו, ואחד השירים שהלחין עבורה היה "ילדים זה שמחה" למילים של סובול. אז אם לא הבנתם עד עכשיו, לגמרי מדובר בשיר מחאה היוצא נגד עידוד הילודה המוגזם של המדינה (מי אמר קצבאות ילדים?) וגם נגד אותן משפחות שמביאות ילדים בגלל מצווה שכתובה "בתורה? בגמרא"? מי באמת יודע, מבלי יכולת אמיתית לכלכל אותם. אז בפעם הבאה שתשמעו את השיר הזה בברית או בריתה, יש מצב טוב שתרגישו אי נוחות קלה.

אחינועם ניני- הוא (בואי כלה)
על מה אנשים חושבים שזה: שיר חתונה רומנטי
על מה זה באמת: 
שיר על אהבה נכזבת ולקינוח, מוות

הרבה לפני ש"ברית עולם" של שלומי שבת השתלט על כל חופה בישראל, הייתה תקופה שהשיר "הוא", הידוע יותר בכינויו, "בואי כלה", היה שיר החתונה האולטימטיבי. הבעיה היא, שזה כנראה השיר האחרון עלי אדמות שתרצו לצעוד איתו בדרך לחופה. השיר שנכתב על ידי לאה גולדברג שמעולם לא זכתה להינשא או להביא ילדים לעולם וכנראה משום כך הוא מלא בדידות עמוקה ויוקדת.

אם המילים: "בירח אדום מול הים מפכה דמך, בירח אדום מול הים דמי ודמך… וגלים בדכים זועקים בבכים את שמך…" נשמעים לכם אופטימיות, אתם מוזמנים להמשיך ולהתרגש ממנו, אבל שיר רומנטי על כלה ביום חתונתה זה ממש, אבל ממש לא.

באנר מועדון תרבות
רוצים לקרוא עוד ולהגיב>>המועדון מחכה לכם בפייסבוק!

האזינו לפלייליסט של כל השירים בערוץ היו טיוב הרשמי>>

 

10-d7a9d799d7a8d799d79d-d7a9d797d7a9d791d7aad79d-d7a9d790d7aad79d-d799d795d793d7a2d799d79d-d7a2d79c-d79ed794-d794d79d.png

10 האלבומים הגדולים של 2016

2016 אוטוטו מגיעה לקיצה וזה אומר ים של דירוגים מלאי חשיבות עצמית שיתיימרו לדרג את השירים, האלבומים והאירועים הכי גדולים של השנה. אז מה אכפת לכם לקרוא עוד אחד? קבלו את עשרת אלבומי השנה של מועדון תרבות לשנת 2016!

10. Iggy Pop- Post Pop Depression

האלבום ה-17 של חלוץ הפאנק-רוק איגי פופ, 6 שנים אחרי אלבומו האחרון, מוכיח שזקנים עדיין יכולים לתת בראש! מחוזק בסוללת תותחים המונה את: ג'וש הום ודין פורטיטה מ- Queens of the Stone Age ו- מאט הלדרס Arctic Monkeys, הרוקר האגדי מפציץ כמו שלא הפציץ כבר שנים וזה בועט, מפתיע ומוכיח שהפופ של איגי, כאן בכדי להישאר.
המובחרים: Gardenia, Paraguay, American Valhalla

9. The 1975 – Like It When You Sleep, for You Are So Beautiful yet So Unaware of It

תראו, מצד אחד אני לא שותף להייפ הפסיכי שהתקיים השנה סביב אלבומם השני של להקת הרוק הבריטית, אבל מצד שני, אי אפשר היה להתעלם ממנו. עם סדרה של סינגלים מופקים מדהים וקליטים להחריד, שנת 2016 תיזכר כשנת הפריצה של ה-1975 ודי בצדק האמת.
המובחרים: !Love Me, The Sound, UGH

8. The Hotelier- Goodness

אז השלישי של ההוטלייר הוא אולי לא אלבום השנה שלי אבל הוא בהחלט האלבום שהכי הפתיע אותי השנה. השלישייה ממסצו'סטס בהנהגתו של כריסטאין הולדן, מציגים אלבום שלישי בוגר ומשמעותי יותר שמפוצץ אנרגיות ושירים שחודרים לנשמה על זעם, בדידות ואהבה לא ממומשת. האלבום הזה מהדהד אל המון מקורות, קצת פאנק-פופ, קצת אימו, קצת גראז' רוק ואפילו פוסט גראנג' של Three Doors Down ו-Puddle of a Mudd רחמנא ליצלן. אבל מעל הכל הוא בעיקר מציג התפתחות מוזיקלית של  כל הסגנונות הללו עם הסתכלות אישית, בוגרת, מהרהרת ועצובה על החיים. סחטיין על ההוטלייר שבאמת הפציצו באלבום רוק משובח השנה.
המובחרים: Goodness Pt. 2, Piano Player, Settle the Scar

7. Public Access T.V- Never Enough

עוד להקה שנשמעת כמו מיליון אחרות אבל עדיין מצליחה להיות מקורית היא Public Access T.V עם אלבום בכורה פשוט נהדר. "אומרים שהילדים של היום כבר לא שומעים רוקנ'רול…" שרה הרבעייה הניו-יורקית ב- End of an Era ויש בזה הרבה מן האמת, אבל עם מוזיקה כמו שהם עושים, הם בהחלט הולכים לתת לילדים סיבה לחזור ולשמוע רוק. סחטיין עליכם.
המובחרים: In Our Blood, End of an Era, In Love and Alone

6. Pet Shop Boys- Super

כמו שכבר כתבתי כאן בביקורת שלי על האלבום, ל- Super, אלבומם ה-13 של גאוני הפופ האלמותיים, היו את כל הסיבות להיכשל. עטיפה מזעזעת, שם נוראי, קמפיין ויראלי שלא תפס ומפיק שמעדיף את הכוח על פני המוח. אבל למרות כל אלה, כמו עוף החול, הפט שופ בויז הצליחו להתעלות על עצמם עם אלבום פופ מקפיץ, אלגנטי וחכם שמוכיח בפעם המיליון למה הם אחת מלהקות הפופ החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה.
המובחרים: Twenty Somthing, Burn, Into Thin Air

5. Nick Cave & The Bad Seeds- Skeleton Tree

"שום דבר לא באמת משנה כאשר מי שאתה אוהב נעלם…" זו השורה שממצה אולי הכי טוב את האלבום העצוב של השנה וכנראה בכל הרפרטואר של ניק קייב (וזה פאקינג עצוב). אתם יודעים מה אומרים, הטרגדיה של אחד היא המתנה של האחר, ו- Skeleton Tree, אלבום הפרידה של ניק קייב מבנו הוא אחד האלבומים היפים והנוגים ביותר שיצר האמן האוסטרלי אי פעם. מדובר ביצירה קורעת לב של אב שנפרד מבנו בטרם עת וכמה שזה עצוב, ככה זה יפה.
המובחרים: Distant Sky, I Need You, Rings of Saturn

4. Radiohead- A Moon Shaped Pool

A Moon Shaped Pool הוא אולי לא האלבום הכי מבריק של טום יורק והחברים, אבל עצם המציאות שהוא כאן ושהם חזרו לעשות מוזיקה היא כמו עובדה מנחמת שמאפשרת לך לישון טוב יותר בלילה. העולם עדיין מסתובב, רדיוהד כאן, עדיין יש מוזיקה טובה בעולם הזה. פשוט תקשיבו ל-Daydreaming ותבינו למה עדיין מדובר באחד ההרכבים החשובים בהיסטוריה של המוזיקה.
המובחרים: Daydreaming, True Love Waits, Glass Eyes

3. David Bowie- Blackstar

שנת 2016 תיזכר בעיקר בשל האמנים הגדולים שהלכו לעולמם ודייויד בואי היה כנראה הגדול שבהם. ביום הולדתו ה-69 ויומיים לפני מותו, שחרר בואי לעולם את אלבום האולפן האחרון שלו, וכמה שהפרידה הזאת עצובה ככה היא מרשימה. Blackstar הוא מפגן יכולת וירטואוזי של ג'אז פסיכדלי ומוזיקה ניסיונית בשילוב האלמנטים הפופיים הכל כך מזוהים עם בואי. אם ממרומי גילו בואי עדיין הצליח להפתיע אותנו ולחדש לנו, עצוב לחשוב על כל המוזיקה  שנחסכה מאיתנו בשל מותו. ביי ביי מייג'ור טום.
המובחרים: Lazarus, Blackstar, I Can't Give Everything Away

2. Leonard Cohen- You Want it Darker

אחרי דייויד בואי וניק קייב, גם לאונרד כהן הוציא השנה אלבום העוסק (לפחות בחלקו הגדול) במוות. האירוניה המכאיבה היא שזה היה אלבום המוות של כהן עצמו שהלך לעולמו בדיוק חודש לאחר צאתו.

בראיון לניו-יורקר לפני יציאת האלבום, סיפר כהן כי הוא מוכן למות. ואכן You  Want it Darker הוא אלבום רטרוספקטיבי, המלא בטקסטים על השלמה, זיכרון ופלירטוטים עם המוות כמו שרק כהן יודע לכתוב. בגיל 82, הרומנטיקן האחרון של עולם הרוק, מצליח לייצר את אחד האלבומים הכי יפים ונוגעים בקריירה שלו וכמו דייויד בואי, פשוט עצוב לחשוב שלא נזכה לשמוע מוזיקה חדשה ממנו. "אני מוכן אדוני" שר כהן בשיר הנושא של האלבום בידיעה שהוא לא יחיה לנצח, אבל למזלנו, המוזיקה שלו כן.
המובחרים: Treaty, You Want it Darker, Traveling Light

1. Bon Iver- 22, A Million

חמש שנים תמימות חיכינו לאלבום חדש של ג'סטין ורנון, אחד מענקי המוזיקה של דורנו, וכמה שזה היה שווה את זה. את הגיטרה האקוסטית מ-For Emma Forever Ago החליף המחשב ואת קרנות היער של Bon Iver החליפו מכונות התופים. אבל את קול הפלצט המרסק של ורנון שום דבר לא יחליף. למרות השימוש האגרסיבי באוטו-טיון, קולו של ורנון והטקסטים המהורהרים שלו עדיין מצליח לחדור מתחת לעצמות ולפרק לך את הנשמה.

אלבומם השלישי של בון איבר הוא בדיוק הצעד הנכון עבור הלהקה בדרכה לגלות עולמות חדשים ובדיוק מה שהיינו צריכים השנה. חיבור אותנטי, מרתק ואקטואלי בין אלקטרוניקה מלטפת, היפ הופ אקספרימנטלי, סול מרגש ובלדות קסומות. נותר רק לקוות שלא נצטרך לחכות 5 שנים נוספות עד האלבום הבא.
המובחרים: 8 (circle), 1000000 (Million), 33 "God

רוצים לקרוא עוד? להגיב? מוזמנים לפנק אותנו בלייק >>

d794d790d79cd791d795d79ed799d79d-d794d792d793d795d79cd799d79d-d7a9d79c-206.png