Nick Cave & The Bad Seeds- Skeleton Tree ביקורת אלבום

איך זה נשמע כשהאיש הכי דיכאוני בעסקי המוזיקה מוציא את האלבום הכי עצוב שלו? קורע לב ומושלם גם יחד. אם למוות היה פסקול, בדיוק ככה הוא היה נשמע. 

לפני קצת יותר משנה, הפכתי לראשונה בחיי לאבא. לא סתם אבא, אלא אבא לתאומים. מאדם פתוח, ספונטני (יחסית) שמאוד אוהב את השקט שלו, למדתי לראשונה בחיי לשם במרכז מישהו אחר שהוא לא אני והבנתי מה זו אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. העניין הוא שלכל הדברים המשמחים הללו נלווים גם דברים פחות טובים כמו לחץ תמידי, חרדה היסטרית ודאגות אינסופיות.

אתה מגדל את הילד שלך מגיל אפס. מאכיל, מחליף, מטפל, לא ישן בלילות, מלמד ללכת, מטפח, אתה רואה אותו הופך לאדם מול עינייך… אחרי כל זה איך בכלל אפשר לדמיין מה זה לאבד אותו? מה זה לנסות ולסתום את החור הפעור הזה בתוכך שאתה יודע שלעולם לא יתמלא שוב. לצערנו הסיפורים האלה לא נדירים במדינת ישראל, אבל בשנה שעברה זה קרה גם לניק קייב כאשר בצהרי היום של ה-14 ביולי 2015, בנו ארתור בן ה-15 לקח LSD, החליק מצלע הר וצלל למותו.

הטרגדיה האיומה הזאת היא נקודת הפתיחה של Skeleton Tree, אלבומו ה-16 של ניק קייב וכנראה גם העצוב שבהם (וזה לא מובן מאליו כשמדובר בקייב). זהו אלבום כל כך כואב שהוא יצלק לכם את הנשמה וישאיר אתכם פצועים בשדה הקרב מתחננים לרחמים.

במשך 40 דקות הפרושים על גבי 8 שירים, מספר לנו מי שמכונה "נסיך האופל" על הקורבן האישי שלו, על ההתמודדות עם החיים בצל המוות ועל היגון הבלתי אפשרי הזה.  "נפלת מהשמיים, התרסקת בשדה ליד נהר אדור…" הוא שר בשיר הפותח, Jesus Alone, שתאמינו או לא, נכתב לפני המקרה.

מוזיקלית, הכל יותר מופשט ב-Skeleton Tree. יותר פשוט ויותר ישיר. את הפתוס החליף מינימליזם שעושה חסד עם הליריקה הכואבת והיפה כל כך של קייב, כאשר גם קולו  העמוק והחודר שכל כך מאפיין אותו, נשמע לפתע רך יותר, מלטף יותר, שבור יותר. כאשר הוא קורא לבנו המת,  "אני זקוק לך" בזעקת שבר שמפלחת את הלב בשיר- I Need אין עין שתישאר יבשה.

בשנה שעבר הוציא סופיאן סטיבנס את Carrie & Lowell, אלבום מופתי ועצוב מאין כמוהו שנכתב בהשראת מותה של אימו, שנטשה אותו בגיל צעיר, ממחלת הסרטן. קייב, כמו סופיאן, אינו כועס על בנו, על היחסים ביניהם או הסמים שהביאו למותו. הוא פשט שר ברגישות אין קץ את אשר על ליבו, משלים ועורך חשבון נפש שהוא תוהה כיצד ממשיכים מכאן ואיך מתמודדים עם הדבר הזה שנפל עלייך בכזאת פתאומיות.  "ואם את רוצה לדמם פשוט תדממי, אם את רוצה לעזוב פשוט תפסיקי לנשום ותני לעולם להמשיך להסתובב…" הוא שר ב- Girl in Amber וגורם לך להבין שאמנם אצלך הכל נפסק, אבל בחוץ העולם ממשיך להתנהג כרגיל וזו מחשבה כל כך כואבת.

Skeleton Tree הוא חוויה מוזיקלית מטלטלת שמגיעה מהמקום הכי אישי והכי טראומתי שיש. זוהי יצירה שמצליחה לנגוע ללא רחמים באחד הפחדים הכי עמוקים שקיימים אצל כל הורה, וזו גם כנראה הסיבה שכל כך קל להזדהות איתה ולבכות איתה. אם למוות היה פסקול, הוא היה נשמע בדיוק ככה.

אהבתם? מוזמנים לעשות לנו לייק גם בפייסבוק!

nick-cave.jpg

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “Nick Cave & The Bad Seeds- Skeleton Tree ביקורת אלבום

  1. פינגבק: 15 האלבומים העצובים ביותר אי פעם | מועדון תרבות

  2. פינגבק: 15 האלבומים העצובים ביותר אי פעם | מועדון תרבות

  3. פינגבק: 15 האלבומים העצובים ביותר אי פעם | מועדון תרבות

  4. פינגבק: 10 האלבומים הגדולים של 2016 | מועדון תרבות

  5. פינגבק: האם זה האלבום העצוב ביותר אי פעם? על Hospice של The Antlers | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s