למה כולם שונאים את Indie Cindy של הפיקסיז?

ב-2014, אחרי 23 שנים ללא חומרים חדשים, חזרו הפיקסיז, מינוס קים דיל, באלבום חדש ומפוצץ במיוחד! אז למה כולם שונאים אותו?

ציון המועדון: ★★★★★

אף פעם לא תוכל לנבא מה תרגיש כשתראה שוב את אהבתך הראשונה שנים אחרי שנותק הקשר ביניכם. עד כמה היא השתנתה? האם תזהה אותה אחרי כל השנים הללו? האם התשוקה עוד תבער ביניכם? האם תרגיש את אותם דברים שהרגשת בפעם הראשונה שראית אותה? אלו הם בערך אותן שאלות שאתה תוהה לגביהן ברגע שאתה שומע שאחת מהלהקות שהכי אהבת בילדותך, חוזרת עם חומרים חדשים.

במקרה של הפיקסיז, לקח ללהקה לא פחות מ-23 שנים לשחרר אלבום חדש. 23 שנים בהם המעריצים שלהם הספיקו להתבגר, להשתנות, להקים משפחות ולקחת משכנתא בעוד אותם אלבומי מופת של הרביעייה מבוסטון צברו אבק על מדף הדיסקים הישן. לאור כל זה, ברור היה שהאלבום החדש של הלהקה, Indie Cindy, יתקבל בחשדנות. זאת ועוד, קים דיל, מעמודי התווך של הלהקה ומי שדאגה לשמור על יחסים מתוחים אך מלאי יצירה עם שאר חברי הלהקה ובלאק פרנסיס בפרט, נעדרה מהאלבום עקב פרישה לא סמפטית.

אז לכל אלה שהרימו גבה, לגלגו, העבירו שיר ברדיו או ביו טיוב או סתם לא נחשפו לאלבום החדש עד היום… ההפסד כולו שלכם. Indie Cindy הוא אחד מאלבומי הרוק המשובחים שיצאו בשנים האחרונות והוא משתלב בצורה מופתית בדיסקוגרפיה העמוסה כל טוב של הפיקסיז.

זה מתחיל בפיצוץ (פשוטו כמשמעו) עם What Goes Boom האנרגטי בטירוף, ממשיך עם Greens and Blues, השיר הכי פופי ברפרטואר של הפיקסיז, ומגיע לשיא ראשון עם שיר הנושא הרטרוספקטיבי בו מדמה פרנסיס את המפגש המחודש של הלהקה עם הקהל שלה למערכת יחסים סבוכה בה כל מה שהלהקה רוצה זה לדעת שהקהל שלה עוד מעוניין בה. הפזמון של השיר, אגב, הוא אחד מהרגעים היותר קסומים שנשמעו בעולם המוזיקה בעשור האחרון.

באנר מועדון תרבות

אבל שם זה לא נגמר והפיקסיז לא מורידים את הרגל מהגז גם עם Bagboy, המציג את ג'ואי סנטיאגו בשיאו בשיר שנשמע כאילו נלקח ישירות מ- Doolittle הקלאסי. Magdalena ו- silver Snail שמגיעים לאחר מכן הם שירי פיקסיז פסיכדליים טהורים ואם זה לא ילהיב אתכם, חכו שתאזינו ל- Ring the Bell המושלם, Andro Queen המרגש ו-Snakes שפשוט יכניס אתכם לאטרף!

בקיצור, באלבום האולפן החמישי של הפיקסיז (בהפקתו של גיל נורטון, השותף לאלבומי המופת הקלאסיים), מוכיחים שלא מדובר באיזשהו סיבוב כלכלי או משהו כזה, מדובר ביצירה איכותית שהחברה לקחו אותה ברצינות והתוצאה פשוט נהדרת.

אז למה בכל זאת קיבל Indie Cindy ביקורות נוראיות הן ממעריצי הלהקה והן ממבקרי המוזיקה? כמו תמיד, הכל עניין של ציפיות. מלהקה שפחות או יותר סחבה את הסצנה האלטרנטיבית על גבה, הייתה ציפייה ש"תיתן בראש" כמו אז בסוף שנות השמונים כשחברי הלהקה היו מוזיקאים צעירים שרק רצו לצרוח ולזעום על העולם.

אבל העניין הוא, שהזמנים משתנים. אנשים משתנים, ולכן לצפות מבלאק פרנסיס וחבריו לעשות בדיוק את אותה המוזיקה שעשו לפני 23 שנים כאילו הזמן קפא מלכת, זה לא ריאלי ומעבר לזה, גם טוב שזה לא מה שקרה, כי אין דבר פתאטי יותר מאמנים שמנסים בכוח לשחזר משהו שלא יחזור על עצמו.

זו גם אולי הנקודה המשמעותית ביותר בנוגע ליחס הצונן שקיבל ועדיין מקבל האלבום. לפעמים כל מה שאנחנו מחפשים אחריו הוא זיכרון ישן, פיסת נוסטלגיה מהעבר שתזכיר לנו את מה היה פעם. שתזכיר לנו כמה כיף היה להיות צעירים, יפים, חסרי עכבות ופרועים, ממש כמו המוזיקה של הפיקסיז. אבל ברגע שזה לא מה שקרה עם Indie Cindy, המרחק מתגובות עוינות היה קצר ולא ענייני.

ב- Indie Cindy אנחנו מקבלים פיקסיז בוגרים יותר, משוחררים יותר ורחמנא ליצן פופיים יותר, ואם אתם לא מאמינים כמה נהדר זה נשמע, אז נסו. שמרו לפיקסיז חסד נעורים ותנו הזדמנות נוספת ל- Indie Cindy כי פשוט אין מצב שלא תתאהבו באלבום הכי אנדרייטד של העשור עד עתה.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

Pixies-Indie-Cindy-Album-Review-acid-stag

באנר מועדון תרבות

 

מחשבה אחת על “למה כולם שונאים את Indie Cindy של הפיקסיז?

  1. פינגבק: 50 אלבומי העשור של מועדון תרבות (2010-2019) | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s