קאבר טוב אמור לשפר את המקור או לכל הפחות להעניק לו אינטרפטציה שונה, חדשה ומרעננת וזה בטוח לא מה שקורה עם עשרת הקאברים המזעזעים האלה והמיותרים להחריד האלה.
Ronan Keating- Iris (במקור של Goo Goo Dolls)
אחרי שלא כל כך הצליחו לתקוע יתד בסצנת האלטרנטיב בארה"ב, החליטו שלושת החברים מבאפלו ניו יורק, הידועים יותר כ- Goo Goo Dolls לנסות את מזלם במיינסטרים, ואוי כמה שזה השתלם להם.
הלהיט הדביק שלהם, Iris, שיצא ב-1998 ונכלל בפס הקול לסרט "עיר של מלאכים", הפך אותם לשם מוכר בכל בית, וסידר להם מקום של כבוד בפנתיאון השירים הנטחנים ביותר בסוף שבוע רגוע של גלגל"צ.
עכשיו מילא לעשות קאבר לשיר דביק שכזה, אבל להפוך אותו לדביק עוד יותר זה כבר הישג מרשים שעומד מאחוריו יוצא להקת "בויזון", רונאן קיטינג.
הרעיון בגרסאות כיסוי הוא לתת לשיר אהוב אינטרפרטציה מעניינת, נגיעה אישית ולמעשה להזריק לו חיים חדשים. אבל קיטינג כנראה ויתר על העניין הזה ולמעשה לא עשה כלום עם השיר חוץ מלשיר אותו פחות או יותר כמו שהוא במקור. מיותר ופשוט רע.
George Michael- True Faith (במקור של New Order)
במחצית הראשונה של שנות ה- 80 New Order הייתה בשיאה ו- True Faith היה השיר הכי מרענן בסביבה. כמה חבל ש- 24 שנים מאוחר יותר, החליט ג'ורג' מייקל להרוס את הזיכרון הנפלא הזה.
למרות שהכוונות שלו היו טובות והשיר יצא במסגרת ארגון הצדקה Comic Relief, מייקל פשוט מבצע בו לינץ' מתוכנן היטב ומביך במיוחד, אפילו בסטנדרטים של מי שנתפס מענג עצמו בשירותים ציבוריים (סורי, הייתי חייב).
מאז Believe של Cher לא קיבלנו כל כך הרבה "אוטו-טיון" בשיר אחד. במילה אחת: זוועה.
Britney Spears- I Love RockN'roll (במקור של Joan Jett & the Blackhearts).
לא ברור מה חשבה בריטני ספירס כשהקליטה את הקאבר ל- I Love Rock N' Roll. צריך כישרון מיוחד בשביל לקחת את קלאסיקת רוק'נרול ולהפוך אותה לעיסת פופ לעוסה ללא טעם וללא ריח.
אין לי משהו אישי נגד ספירס ותתפלאו לשמוע שאני חושב שיש לה אפילו כמה יציאות ראויות אבל במקרה הזה היא הצליחה, ובמיומנות רבה יש לומר, להוציא כל עוקץ או שמץ של חתרנות רוק'נרולית מהלהיט המפורסם והבועט הזה.
באופן לא מפתיע השיר גם היה פלופ רציני במצעדים והוא אפילו נבחר על ידי AOL במקום ה-37 ברשימת השירים הגרועים בהיסטוריה. ואני שואל: מדוע רק במקום ה-37?
Adele- Lovesong (במקור של The Cure)
זה נורא אופנתי לאהוב את אדל. הקול העוצמתי אך המלטף, הבלדות הנוגעות והחזות האותנטית שכל כך צמאה לאהבת אמת. אבל אז הגיעה הגרסה המיותרת הזאת ליצירת המופת שכתב רוברט סמית' לאשתו- Lovesong ועלתה לכולנו על העצבים.
במקור הצליחו רוברט סמית' ו'הקיור' לזקק את הרגש הכל כך מבלבל הזה שנקרא אהבה אל תוך שלוש דקות ועשרים ושבע שניות של מופת מוזיקלית. אדל באותו זמן מצליחה רק לגרום לי להצטער שאין לידי שקית הקאה.
Celine Dion- You Shook Me All Night Long (במקור של AC/DC)
הגרסה של הדיווה הקנדית, סלין דיון, לשיר הרוק הכל כך אדיר הזה של AC/DC לא הוקלט מעולם לאלבום והוא מבוצע רק בהופעות חיות.
עכשיו שני דברים יש לי לומר על זה, אחד: תודה לאל. שתיים: לאין איזשהו צו האוסר על השחטת קלאסיקות?
Sheryl Crow- Sweet Child O' Mine (במקור של Guns N' Roses)
ואם כבר חילול קודש, מה כבר יש לומר על ההתעללות שמבצעת שריל קרואו בקלאסיקה העל זמנית של אקסל רוז וחבריו?
במקום הריף המפורסם של סלאש קיבלנו גרסה אקוסטית, חסרת מעוף ומשעממת הלהחריד לבלדה האדירה שכתב אקסל לחברתו לשעבר. אחד הקאברים המיותרים שיצאו אי פעם.
Kelly Osbourne- Papa Don't Preach (במקור של Madonna)
בשנות השמונים הייתה מדונה הילדה הרעה, החצופה והסקסית של עולם המוזיקה. היא אהבה להתגרות במוסכמות ולאתגר את הגבולות הקיימים. לכן כשהוציאה את השיר הזה עם עקיצה ברורה כלפי הפרסונה התקשורתית שבנתה לעצמה, היה לזה קטע.
אבל כשקלי אוסברון, הבת של אוזי, הוציאה בשנת 2002 את השיר הזה כחלק מאלבום הבכורה שלה וכשיר שיקדם את תוכנית הריאלטי של המשפחה, אף אחד כבר לא צחק.
קלי אוסבורן עושה לשיר גרסת עלק רוק בעזרתם של חברי להקת 'אינקבוס' (עצוב אה?) וגורמת אפילו למדונה להצטער על השיר הזה.
Five- We Will Rock You (במקור של Queen)
וואלה לא ברור למה דינוזאורי רוק כל כך ותיקים ומוערכים נותנים ללהקות חסרות ערך להרוס להם את הקלאסיקות. אולי זה הכסף ואולי זה דווקא הרצון לחזור ולהיות שוב במרכז העניינים.
במקרה של הקאבר הנוכחי כנראה שהתשובה השנייה יותר כי הגיונית כי אם לא אין לי שום מושג מדוע נתנו חברי Queen הנותרים ללהקת הבנים Five להתעלל ככה באחד השירים הכי מפורסמים שלהם. פרדי מרקורי מתהפך בקברו.
Dolly Parton- Stairway To Heaven (במקור של Led Zeppelin)
דולי פרטון שרה לד זפלין… זו לא התחלה של בדיחה ואם לא הייתי שומע את הקאבר הזה בעצמי לעולם לא הייתי מאמין שהוא אמיתי.
לגמרי לא ברור מה עבר בראשה של הזמרת הוותיקה כשהחליטה שזה יהיה רעיון טוב להוציא להורג את אחת מיצירות המופת של המאה ה-20.
סאונד הקאנטרי התלוש והיבבות הבלתי פוסקות שלה מביישות את הגרסה המקורית. למרות שיש לי סימפטיה לפרטון, יש דברים שפשוט לא עושים.
All Saints- Under The Bridge (במקור של Red Hot Chili Peppers)
המוח שלנו נוטה לזכור אירועים טראומתיים שעוברנו במהלך חיינו. כך למשל כולנו זוכרים איפה היינו כששמענו לראשונה על פיגועי האחד עשר בספטמבר או שיצחק רבין נרצח. כך גם אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את All Saints מחרבות את Under the Bridge.
אנתוני קידיס סיפר לאחר שהוא שמע את השיר כי "הגרסה של אול סיינטס די מצחיקה. הבנות נראות בקליפ כל כך נקיות ויפות. זה נראה כאילו אין להן מושג על מה הן שרות". אני מבטיח לך אנתוני שזה לא רק נראה ככה.
חוץ מזה לא ברור מה עצוב יותר, עצם הקיום של הקאבר הנוראי הזה או העובדה שהוא הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי? ללא ספק כתם שחור בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת.
ועוד אחד בונוס…
Take That- Smells Like Teen Spirit (במקור של Nirvana).
גארי בארלו קורע את החולצה, אלפי ילדות צווחות, הנגנים לא בקצב, גרסת הלייב הזאת של טייק דאת' היא ההפך הגמור מכל מה שייצגו נירוונה. אני עדיין מנסה להבין אם יש לזה קטע או שזה חוסר מודעות טוטאלי. תחליטו אתם.
רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!
