Tame Impala- Currents ביקורת אלבום

Currents, האלבום חדש של Tame Impala, שונה, מעניין, מסקרן ונשמע מיליון דולר. אז למה בכל זאת קשה להתלהב ממנו?

ציון המועדון: ★★★☆☆

אחרי שני אלבומים מעולים שהחזירו את הרוק הפסיכדלי לאופנה (Innerspeaker מ- 2010 ו-Lonerism מ- 2012) וזכו לתשבוחות חסרות תקדים, חוזרים Tame Impala באלבום חדש, שלישי במספר, ושונה מהותית ממה שהתרגלנו לשמוע מהם עד היום.

כמה שונה? בואו רק נגיד שהחברה החליטו לזרוק את הגיטרות ולאמץ בחום את הסינתיסייזר. מוזר? כן. אמיץ? כן. והתוצאה הסופית? זה כבר תלוי את מי שואלים.

ב- Currents חותכים Tame Impala למרכז ובצעד דרמטי כמעט מאמצים לחיקם בחום את הפופ. עם מקצבים אלקטרוניים מהנים, לעיתים מרקידים, על מצע צלילי סינתיסייזרים רכים, אתם תרגישו כאילו השנה היא 1985 ולא 2015.

קווין פרקר, מנהיג הלהקה, סיפר לפני יציאת האלבום שהוא תמיד רצה "לראות אנשים רוקדים בהופעות שלהם" וזה ללא ספק מה שיקרה עם חלק מהשירים כבר בהופועות הקרובות של ההרכב.

הכל מתקתק כמו שעון ב- Currents. ההפקה נוצצת ועכשווית יותר מאי פעם, השירים קליטים, האווירה נעימה ופרקר כהרגלו נשמע מעולה. אבל איכשהו משהו שם חסר.

קשה לשם את האצבע בדיוק על מה, אבל התחושה הכללית היא שהאלבום חולף דרך האזניים מבלי שמשהו באמת יתפוס אותך ויכה אותך בבטן. הכל כל כך רגוע ושליו ונעים עד שלפתע אתה מרגיש ששמעת את המוזיקה הזאת כבר בעבר.

פתאום השירים נשמעים לך כמו מיליון דברים אחרים שכבר שמעת, וזה בערך הדבר הכי גרוע שאפשר לומר על כל אלבום באשר הוא.

באנר מועדון תרבות

אי אפשר לומר שהאוסטרלים המוכשרים מזיעים ממאמץ או להאשים אותם בחוסר אותנטיות. הסאונד החדש מגיע ממקום אמנותי טהור והטקסטים הנוגעים של פרקר (נכתבו בעקבות פרידה מבת זוגתו) מצליחים אפילו לעיתים לרגש. הבעיה היא שהתוצאה הסופית לא מספיק חדה, לא מספיק מעניינת, לא מספיק טובה.

רוצים אלקטרוני עכשווי? יש את FKA Twings, רוצים אלקטרוני מרגש? האחרון של ביורק ירעיד אתכם. רוצים אלקטרוני מרקיד? לכו על דאפט פאנק. רוצים וינטג' מעולה? יש לכם את פט שופ בויז.

למרות המאמץ הכנה לשנות כיוון ולעשות משהו חדש, Tame Impala פשוט לא מצליחים למצוא את הנוסחה שתרצה לגרום לכם ללחוץ שוב ושוב על ה"פליי". הכל כל כך נעים וכל כך נכון שהמוזיקה פשוט מתפיידת לה ללא שום שיר שיחרט לך בנשמה.

ולמרות הכל עדיין תוכלו למצוא ב- Currents כמה פנינים. Let It Happen המעולה והמדבק, שכבר הצליח לכבוש את גלגל"צ, הוא תצוגת תכלית של מה האלבום הזה יכול היה להיות אם היה שומר על רף גבוה לכל אורכו. מדובר בשיר פופ מעולה שמצליח לשמור על עניין כל הזמן מבלי לאבד את ה"אדג'יות" אלטרנטיבית של פרקר וחבריו.

גם Eventually מתבלט ומדבק בפזמון מרגש ו-The Less I Know The Better "הדיסקואי", שנשמע אמנם כמו שאריות מרצפת העריכה של Random Access Memory, אבל עדיין מצליח לתפוס ולעניין. כולם שירים טובים כאמור, אבל זה לא מספיק.

אז תרשו לי לא להסחף עם עדר המבקרים המשתפכים והמהללים את Currents. לגמרי מדובר באלבום טוב. אפילו מאוד. אבל ספק אם כזה שתחזרו אליו בעוד כמה שנים.

רוצה תוכן בלעדי לפני כולם?>> יאללה פנק אותי!
רוצה לקרוא עוד>> המועדון גם בפייסבוק!

Currentsלפנק אותך בתוכן בלעדי למייל

2 מחשבות על “Tame Impala- Currents ביקורת אלבום

  1. פינגבק: השירים הגדולים של 2015 | מועדון תרבות

  2. פינגבק: 50 אלבומי העשור של מועדון תרבות (2010-2019) | מועדון תרבות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s